http://www.themarker.com/news/1.2163164 ... 1481237582ציטוט:
יובל שטייניץ, פעם שר האוצר, היה ודאי מרוצה אמש: המבצע הפיננסי שהוא רקח בסוף 2012 הגיע למועדו הסופי, והתברר שהוא הצליח מעל למשוער. שטייניץ, למי שלא זוכר, ניסה אז לגייס לתקציב המדינה כספים מן היקב ומן הגורן - וכך הגיע לרווחים הכלואים. אלה היו כ-20 מיליארד שקל שקומץ של חברות - לפי הפשרנות המחמירה של רשויות מס הכנסה - היו צריכות לשלם כמס על רווחים של יותר מ-100 מיליארד שקל, שאותם גרפו במהלך עשור ובעיקר בשנים האחרונות.
לשטייניץ ולמדינה היו אז שתי אפשרויות. הראשונה היתה להתעקש על גביית מלוא הסכום, לשלוח לחברות שומות מס בהתאם ולנהל אתן מאבק ארוך בבית המשפט - שלא ידוע כיצד יסתיים. האפשרות השנייה היתה להציע להן עסקה: החברות ישלמו רק חלק קטן מהחוב ויסגרו את המחלקות - אבל ישלמו את הכספים במהלך השנה הקרובה.
למרות לא מעט ביקורת, שטייניץ בחר באפשרות השנייה, פשוט כי הם היו "לחוצים" על הכסף. הממשלה אישרה את המבצע, והוא הונח על שולחנן של החברות הרלוונטיות - בעיקר טבע, צ'ק פוינט, כיל ועוד קומץ גופים. על סמך הערכות של רשויות המס, הגבייה המשוערת היתה אמורה להסתכם בכ-3 מיליארד שקל, וזה המספר שהוכנס לספר התקציב בעמודת ההכנסות. אז היו פרשנים שטענו שיעד הגבייה הזה אופטימי מדי.
אתמול התברר שהמבצע הצליח מעבר למשוער. סך הגבייה ממבצע חברות "הרווחים הכלואים", לאחר שגם טבע הצטרפה אליו, עשוי להסתכם בכ-4 מיליארד שקל. אלה יתווספו לקופה הציבורית, וייהפכו לכאב הראש של שר האוצר הנוכחי, יאיר לפיד. פתאום יהיו בידיו יותר כספים ממה שחשב, והוא יצטרך להתמודד עם מבול הלחצים והבקשות לתקציב נוסף מכל פינה ומכל קבוצות הלחץ. אין ספק שמשרד הביטחון יהיה בין הראשונים שידפקו על דלתו.
י
את הבוננזה הגדולה סיפקה חברת טבע, ששילמה סכום של 2 מיליארד שקל, לאחר שבמשך שנים הזהירה שלא תשלם אגורה, עם מבצע או בלעדיו, ושהיא מוכנה ללכת מול המדינה לבית המשפט ולהוכיח כי הפטורים ממס מגיעים לה כדין. ההחלטה של טבע ושל החברות האחרות מוכיחה שהביטחון העצמי והנחישות שהן שידרו לא היו כה מוחלטים - וברגע שהגיע הצעה לסלק את הסוגיה ולהכשיר את הכספים, אפילו במחיר של תשלום מיליארדי שקלים, הם קיבלו אותה בשתי ידיים. טבע, הגדולה מבין חברות ה"רווחים הכלואים", תשלם 2 מיליארד שקל - אבל תכשיר רווח תיאורטי של כ-33 מיליארד שקל. בכל קנה מידה, באחוזים או בשקלים - זו עסקה בכלל לא רעה.
אלא שגם אם מבצע המס של שטייניץ הצליח - השיטה כולה דווקא נכשלה. כי מה קרה פה? בגלל לחץ תקציבי נקודתי, העבירה הממשלה לציבור ולסקטור העסקי את המסר הבא: אם יש לכם תירוץ או פרשנות כלשהי שמצדיקה זאת - אל תשלמו מסים. תחכו, תתווכחו, ותאיימו שתלכו לבית המשפט. בינתיים, תשאירו את הכספים אצלכם. מי יודע? אולי בעתיד האוצר שוב יהיה בלחץ, ואז יציעו גם לכם מבצע דומה, הנחה של עשרות רבות של אחוזים - אם רק תסכימו להעביר את הכסף עכשיו.
ויש עוד מסר של המדינה, בעייתי לא פחות: מהנושים הקטנים, הלא מתוחכמים, אלו שאין להם צבא של עורכי דין ורואי חשבון יקרים - המדינה ומס הכנסה תגבה כל גרוש, מיידית, ובאלימות. מי שיתחכם יותר מדי, יכול אפילו להגיע לבית הכלא. לעומת זאת, מהחברות הגדולות, עם היועצים ועם הלוביסטים שיכולים להפעיל השפעה במסדרונות השלטון ובחדרים של מס הכנסה - לא יחמירו. להם ייתנו פטורים ופרשנויות מס מקלות, אפילו עד למס של 0%. יום אחד, אם בכלל, יציעו להם מבצע סילוק חובות מיוחד. הסיכון? אפס.
אם שטייניץ אז, או יאיר לפיד כיום, היו אנשי עסקים פרטיים - התנהלות כזו היתה מתקבלת על הדעת. אם הם מעדיפים לקבל מחייב סף עכשיו במקום להמתין שנים או להתנצח בבית המשפט - זו זכותם. אבל הם לא: שר האוצר מייצג את כל הציבור, והוא חייב להראות שחוקי המס זהים לכולם, גדולים או קטנים, עשירים או עשירים פחות.