גיא האדום כתב:
שחר: הם יודעים כמה חיילים היו ערים כי שליט סיפר להם. הוא הלך לישון 25 דקות לפני הארוע והוא ידע כמה אנשים היו ערים בזמן הזה.
אמיר: אני לא בטוח שברמת המקרו אני לא מסכים איתך אבל חלק מהתו"ל הצה"לי זה גם חיילים זוטרים קרביים שיורים בנשק האישי שלהם ובפרט חפ"שים שנלחמים נגד חוטפים. זה משהו שמחדירים לחיילים בערך מהגיוס (בין השאר אגב כי צה"ל מעדיף חייל מת על חייל שבוי) ולא חסרים מקרים שבהם חיילים נלחמו בחוטפים, לפעמים שלא בהצלחה.
בעולם אידיאלי גם כאשר המערכים האחרים כושלים וחולייה של מחבלים מוצאת את עצמה מול צוות טנק אז צוות הטנק צריך לחסל אותה והניתוח של כספית על האפשרויות המבצעיות העדיפות של הצוות נראות נכונות. הוא כמובן מתעלם מהעובדה שמדובר במישהו שמתעורר מפיצוץ אחרי 25 דקות שינה ולפני שהוא מבין מה קורה הוא שומע את החברים שלו מתים. זה מטעה להשוות את ההתנהגות של החפ"ש בסיטואציה הזאת להתנהגות של החייל האידיאלי.
כשמחליפים משמרת במארב, 2 חיילים שהיו בתצפית עם הראש מחוץ לטנק הולכים לישון ו2 אלה שמחליפים אותם מתייצבים במקומם בעמדות, זהו תהליך שבו כל הארבעה ערים. כש2 החיילים הנחים נרדמים הם לא יכולים לדעת מי ער ומי ישן, אז איך בדיוק שליט יכל לדעת?
לגבי ה"מאומנים" וזו תשובה גם לחן אבקוסיס שכנראה מעולם לא היה בשיריון או באימון של שיריון. אתה חושב שאי פעם תרגלו חיילים בשיגור טיל אמיתי לתוך טנק שבו הם נמצאים שלפחות חצי מאנשי הצוות ישנים בו בזמן הירי? גם מה שכתבת לגבי היכולת של הטנק להתמודד עם rpg לא נכונה, יש כמה נקודות תורפה מאוד מסוכנות בטנק שאי אפשר להרחיב עליהם בגלל בטחון שדה, בטח כשהטיל נורה מטווח כל כך קצר.
לא יודע באיזה סרט אתם נמצאים, אבל אלו דברים שבמקרה הטוב מסבירים לחיילים בתיאוריה., כשהם מתמודדים עם זה אז בדרך כלל זו הפעם הראשונה בחיים שלהם שהם נתקלים במקרה אמת שכזה. שוב, לא מדובר בחיילים מורעלים עם רצח בעיניים, אלא בעיקר חבר'ה נחמדים שהפרופיל הוביל אותם בעל כורחם לחזית וללחימה כשהתרגולת היחידה שהם עשו בימיי חייהם זה הסתערות עם רובה על מטרות קרטון בחודשיים הראשונים של הטירונות. במאות השעות שהיינו במארבים האלה בטנק, תמיד חששנו מהרגע שמקרים כאלה יגיעו והעובדה שאנחנו לא ממש יודעים ומסוגלים להתמודד איתם.