ערן כתב:
יצאתי ממנו בתחושה מעורבת. היו חסרים לי כמה אספקטים קלאסיים בסרט של בונד, כל הבנייה הזו שלו פתאום כדמות עם עומק ושורשים (כאילו אלו טרילוגיות "האביר האפל" או ג'ייסון בורן) נראית לי מלאכותית מדי ולא קשורה. מה שכן, חאווייר ברדם הוא הנבל הכי מוצלח בתקופה המודרנית של בונד (פירס ברוסנן והלאה) ואחד המוצלחים אי פעם בכלל.
קודם כל מבחינת עלילה הסרט הזה הוא מהטובים בעיניי (יחד עם האיש בעל אקדח הזהב - הנבל עם 3 הפטמות וניק נאק; בשירות הוד מעלתה - גם שם הבלופלד הטוב ביותר בעיניי בגילומו של טלי סוואלס; וכדור הרעם). סצנת הפתיחה לא רעה (אבל נופלת מקאזינו רויאל למשל, ובוודאי מכמה מהסצנות של מור).
חסרה לי השנינות הבונדית (שבגללה מאוד אהבתי את רוג'ר מו, שגם קרייג הראה בקאזינו רויאל ופה אין בכלל).
הסרט יותר כבד מקודמיו אבל כך גם שאר הסרטים בתקופת קרייג, זה פשוט בונד אחר, שמזכיר יותר את טימותי דלטון, וזה לא דבר רע.
וסלווה פשוט רשע מעולה. יחד עם בלופלד, מלתעות והסיני עם כובע בשורה הראשונה של הנבלים, כשמבחינת תחכום הוא ובלופלד הולכים יד ביד לעבר השקיעה.