מותו של ניל ארמסטרונג לא השאיר כמעט אף אחד אדיש, ובעולם כולו מעלים על נס את פועלו המדעי של האסטרונאוט האמריקני שהיה לאדם הראשון על הירח, ואת תרומתו לחקר החלל. ומה חושבת על כך היהדות? אותה נחיתה היסטורית העלתה שאלות יסוד באמונה היהודית –
ההתבטאות הראשונה המתועדת באתר ניתנה על ידי עיתונאי שלמה נקדימון - שבע שנים לפני שארמסטרונג נכנס לדפי ההיסטוריה. "יכולים להגיע אל הירח", הוא אמר ב-1962, אך סירב לומר מה יגלו בו. "אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע", אמר בבדיחות.
אם "השמים שמים להשם", איזה היתר יש לחקור את החלל?
שנה קודם לכן, ב-1961, נשאל האדמו"ר האם הפסוק התנ"כי "השמים שמים להשם והארץ נתן לבני אדם" (ספר תהלים) אינו סותר את חקר החלל והאפשרות כי האדם יגיע לירח. הרבי השיב כי "הפסוק משתמש במושג 'ארץ' במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספרה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג 'שמים' עם המושג 'כוכבי לכת'".
וכך הסביר הרבי את הפסוק: "בעוד שהקדוש ברוך-הוא נמצא בכל מקום, לרבות ב'שמים', הרי שאת מקומו של האדם קבע ב'ארץ' - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר".
איך נברך עכשיו על הלבנה "ואיני יכול לנגוע בך"?
ב"קידוש לבנה", תפילה הנאמרת ימים ספורים לאחר מולד הירח, נהוג לברך "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך - כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה". בשנת 1971, כשנתיים לאחר הנחיתה ההיסטורית של ארמסטרונג, נשאל האדמו"ר מחב"ד במכתב (שנדפס מאוחר יותר באחד מספריו) האם הצעדים של אותו אסטרונאוט על הירח, לא סותרים את הנחת היסוד שבבסיסה.
הרבי דחה מיד את הקושיה, ואמר כי התשובה נמצאת בגוף השאלה: "הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול - על ידי רקידה זו - לנגוע בך, כך לא יוכלו וכו'".
האם מותר לחפש חיים על המאדים?
ד"ר ולוול גרין, ביולוג שגויס על ידי סוכנות נאס"א לפרויקט חיפוש חיים על המאדים, שאל האם עליו לקבל את ההצעה.
בתשובתו כתב לו הרבי: "ד"ר גרין, חפש חיים על המאדים! ואם לא תמצא אותם שם, חפש אחריהם במקום אחר ביקום, כיוון שעבורך לשבת כאן ולומר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - פירושו להגביל את הבורא, ואיש מן הברואים לא יכול לעשות זאת".
מדוע חז"ל מתארים בגמרא את העלייה לרקיע כדבר בלתי אפשרי?
תשובת האדמו"ר: נחיתה על הירח איננה כנגיעה בשמים.
האם ניסיונות מדעיים אלה אינם מהווים סתירה להכרה בשפלות האדם?
תשובת האדמו"ר: אם את התורה עצמה מותר וחייבים לחקור – ודאי שגם את הבריאה, מה גם שהחתירה לירח לא הביאה להישגים מדעיים משמעותיים כמו פעולות אחרות – למשל בחקר האטום.
איך קובעים את זמן כניסת השבת ויציאתה בחלל?
הרבי מלובביץ' לא היה האחרון שנדרש לשאלות "תורה ומדע" על חקר החלל. כמה שנים אחרי שנפטר, לקראת שיגור מעבורת החלל "קולומביה" בשנת 2003, הן הפכו גם מרעיוניות-תיאולוגיות - להלכתיות-מעשיות: כיצד מקיימים חיים יהודיים מחוץ לכדור הארץ?
האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, איתגר את שליח חב"ד ביוסטון והרב של נאס"א, הרב חיים צבי קוניקוב, כששאל אותו כיצד מחשבים את זמני כניסת ויציאת השבת בחלל, וגרם לרבים בארץ ובעולם להתרגש מזהותו היהודית העמוקה. באתר "עולמות" אף הקדישו את השו"תים לעילוי נשמתו.
הרב קוניקוב ציין, כי רמון רצה לשמור את השבת לפי שעון ארץ ישראל, וביקש לדעת, לפיכך, האם רצונו זה תואם את ההלכה.
הרב גבריאל צינער והרב יצחק שמואל שכטר פסקו כי יש לפסוק בהתאם לפסיקה לגבי השעות הזמניות בארצות הצפון: כל 24 שעות הן יממה, שחציה הראשון יום וחציה השני לילה, ללא קשר לאור ולחושך - והוא הדין בחלל, נכתב באתר "עולמות". "ומשעת השיגור מונה שישה ימים לפי חשבון זה של 24 שעות, ובשביעי שובת". הרב לוי יצחק הלפרין הוסיף כי ייתכן שכל המצוות שהזמן גרמן בחלל הן מדרבנן בלבד, ולכן יש לקיימן רק כדי שלא ישתכחו ממנו.
האם מותר לנסוע בחללית בשבת?
הרב צינער והרב שכטר דנו בנושא לאור הסוגיה במסכת שבת: "אין מפליגים בספינה פחות מ-ג' ימים קודם לשבת" (כדי לא להיקלע להפלגה בשבת), והגיעו למסקנה כי מותר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4273214,00.html
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
