פורום השדים האדומים

יצא לי להכיר את האיש, לא רק מפעילותו הפוליטית ברמה המקומית והארצית, אלא בעיקר ברמה האישית.
לא אכנס לפרטים איך, אבל בעיקר דרך אבי וסבי.
למיטב זכרוני התגורר באותו בניין של טומי לפיד ז"ל או בניין סמוך, ברח' לסל בתל אביב.
אחד מסימני ההיכר שלו היה מקל ההליכה והצליעה.

אחד מהמובילים בלחימה למען זכויות אדם בעיר תל אביב ובישראל.
מאותם אנשים, שהייתי שמח אם היו מובילים את המדינה המתדרדרת שלנו היום.

1992. ביום א' הבחירות הפנימיות במועצת רצ לבחירת נציגי התנועה לרשימה המשותפת עם מפ"ם ושינוי.
אני אז חבר מועצה ווירשובסקי מתמודד על מקום ברשימה.
בצהרי השבת מצלצל הטלפון בביתי ואני מזהה מייד את קולו:
אני נותן לך שלושה ניחושים למה אני מתקשר אליך...
אני (משחק את המשחק): אולי תתן לי רמז...
וירשובסקי: כן, אני אתן לך רמז, זה משהו שקשור לחור באוזון...

בתפקידו כסגן יו"ר הכנסת מנהל וירשובסקי ישיבת מליאה סוערת במיוחד ומכה בפטישו על הדוכן ללא מעצור.
למחרת, במשרדי רצ, אנחנו תופסים אותו באחד המסדרונות: מרדכי מה היה אתמול בכנסת? ראינו אותך מרביץ עם הפטיש...
וירשובסקי: ראיתם? יכולתי להכין 20 זוגות נעליים!

וירשובסקי הגיע לרצ משינוי והיה הסמן הימני שלה מבחינה חברתית - כלכלית. יום אחד אנחנו נכנסים למשרדי רצ
ורואים את וירשובסקי נשען על הקיר ומעיין בעיתון "דבר".
אנחנו: מרדכי מה קרה לך? אתה קורא את "דבר"?
וירשובסקי: לא לא לא! מה פתאום? (ותוך כדי כך הוא זורק את העיתון על הרצפה ודורך עליו בחמת זעם...)

איש יקר
יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך