פורום השדים האדומים

אהבתי את החברים שנדקרו,את המורים שאנסו והשרתים שנפלו..בסם

מקיף ג' אשדוד

בטח אתה מדבר על התקופה האחרונה
כי בתקופה שלי -השתמשו עוד בסרגלי חישוב (לא היה מושג כזה מחשבונים)
בתקופה שלי היינו מקבלים רשימה מהיכן לקנות בגדים ואיזה -מחנות אתא וג'ינסים לא משופשפים בצבע כחול כהה
בתקופה שלי היית חייב להגיע מסופר כמו בצבא
בתקופה שלי תלמיד מפריע היה מקבל כרטיס צהוב ונרשם במזכירות
בתקופה שלי בהפרעה חמורה היית מקבל כרטיס אדום ומורחק מהכתה
בתקופה שלי אם היית צובר מס' כרטיסים אדומים,הוריך היו מוזמנים לפגישה עם המחנך וכעונש חינוכי היית נועד לעבוד בעובדות "רס"ר" בבית הספר -בגינה ,בשכפליה(מקום שעושים את כל עבודות הדפוס כולל מבחנים)
בתקופה שלי אם היית מבריז אפילו פעם אחת -למחרת אחד מהוריך היה מתייצב בבית הספר
בתקופה שלי כשהמורה היה נכנס לכיתה היית קם בכניסתו לכתה
בתקופה שלי הייתי קורא למורה בשם משפחתו שלפני כן היית מצרף את המילה גב' כהן ,מר לבקוביץ ...
בתקופה שלי לתלמיד לא קראו בשמו הפרטי אלא בשם משפחתו
בתקופה שלי היה מושג כזה שבחופשים הייינו באים לבית הספר להשלמת חומר,דהיינו המושג חופש כמעט ולא היה קיים
לבית הספר קראתי כלא סינג סינג לנוער -זה בעצם אורט סינגאלובסקי
בקיצר מה שהיה חסר זה שעוד יכו אותנו עם סרגל
שנאתי את התיכון -זה היה אחד הסיוטים שלי מעברי
היום היו מאשפזים את כל המורים בבית הספר,
ןשלא תטעה הגאונים החנונים אהבו את בית הספר .לצערי או יותר נכון לשמחתי לא הייתי כזה גאון

למדת באורט סינגאלובסקי? אז אתה בטח זוכר את גאולה פוטרמן ימח שמה וזכרה.
וגם היום אגב צריך לקום כשהמורה נכנס/ת לכיתה.

אני לא יודע על איזה שנים אתה מדבר כי אני לא זוכר את השם הזה,
ולמרות שעברו המון שנים אני דיי זוכר את הפיסיכופטים הסדיסטיים שהמנגנון אילף ללמד ולחנך