גיא האדום כתב:
KingAlpaca כתב:
גיא האדום כתב:
KingAlpaca כתב:
גיא, הבעיה של נדאל, הייתה ותישאר, הסרבים.
זה נכון. אז מה? אתה במומנטום אדיר. כל הקהל דוחף אותך. נצחת במערכה רביעית דרמטית. היריב שלך גמור ובקושי זז. אחרי כל זה אתה עוד שובר את היריב (וצריך להודות שהסרבים של נובה במערכה האחרונה היו חלשים לא פחות). ואחרי כל זה להפסיד את המשחק? לוזריות-על!
נדאל לפני שנתיים לא צריך סרבים בשביל לנצח בקלות בסיטואציה כזאת.
אז מה?
ששניהם על הקנטים,
ושניהם כל כך טובים,
הפריווילגיה של נולה לשמור על המשחקונים שלו בגלל ההגשות, בעוד נדאל צריך להילחם על כל נקודה,
היא גיים ברייקר.
נדאל היה הרבה פחות עייף. ותסתכל עוד פעם על ההגשות של נולה בשעה האחרונה למשחק. הן היו חלשות ופחות קטלניות משל נדאל.
בעקרון אתה צודק שזה הבדל משמעותי בין השניים האלו אבל היום ההפסד של נדאל הוא מעבר לזה.
אני חושב שנדאל היה יותר מותש, אבל לך תמדוד דבר כזה.
בכל מקרה, נולה עדיין היה מסוגל לעלות לאוויר ולתת הגשות ששמרו עליו במשחקים הממש קריטיים בסוף.
אבל באמת שלא בא לי לדבר על הצד המקצועי,
פשוט בא לי להתלהב ולסגוד לשני הענקים האלה,
שחקן אחד שהוא ווינר על ושחקן כמעט מושלם, והוא עשה את זה לא בזכות מתנה משמיים מהרגע הראשון אלא בעזרת התבגרות וכמה קפיצות,
שחקן שני שהוא בשביל פשוט ההגדרה של לוחם, של גיבור, של ספורטאי.
נפלה לנו זכות לחיות בזמן של ענקים כאלה.