ביבשת אירופה קיימות מספיק דוגמאות לכלכלה בריאה, שעדיין יודעת לדאוג לכלל אזרחיה.
העיר וינה עושה זאת כבר שנים רבות.
הלינקים הם באנגלית:
http://www.wohnbauforschung.at/en/home.htmhttp://www.europaforum.or.at/current_li ... UAGE_ID=enhttp://www.wien.gv.at/english/living-working/http://www.wien.gv.at/english/housing/promotion/ועם כל זאת, העיר מדורגת בעשור האחרון, באופן קבוע בטופ 3 של העיר עם איכות החיים הטובה בעולם.
הכל בסופו של יום מסתכם בעניין של רצון, גישה ומשאבים.
רצון וגישה אין אצל חולדאי ובמדינת ישראל של היום.
משאבים זה משהו שאפשר לייצר, רק שכנראה זה דורש מאמץ ייתר.
אופטימי,
אתה מביא דוגמא אישית לנושא שהוא כולו קשור לפיתוח התחבורה הציבורית בישראל.
אני חי במקום שרק בשנים האחרונות, השקיע מיליארדים של יורו בפיתוח ושידרוג מערכת התחבורה הציבורית שלו (תחנת רכבת מרכזית, שידרוג תחנות מרכזיות קיימות, הרחבת קווי הרכבת התחתית, הפעלת הרכבת התחתית בשעות הלילה בסופי שבוע, בנוסף לקווי לילה באוטובוסים, הרחבת שדה התעופה וזה מבלי לציין את הרחבת מערכת הכבישים המהירה)
אני משלם בשנה 450 יורו למערכת התחבורה העירונית ונוסע חופשי בכל רכבי העיר (אוטובוסים, רכבות תחתית ועילית וחשמליות)
בכל 8 שנות מחייתי בעיר, העלו את המחיר פעם אחת, ב-90 אגורת לחודש, שיוצאות בתשלום ל- 10 חודשים 9 יורו לשנה.
הרכב שלנו יושב בחניה כל ימות השבוע ( מעבר לנוחיות בסופי שבוע, אחזקת הרכב לא חיונית, ואולי מייקרת את המחייה החודשית שלנו).
כמה אזרחי תל אביב והפריפריה משלמים בשנה למערכת דומה, ומה אתה מקבל בתמורה ?
כמה זמן לוקח להתנייד מחיפה, ב"ש וי-ם למטרופול תל אביב ?, כמה אתה משלם על התענוג ? ומה דרכי ההתניידות שלך בתוך תל אביב ?
אני בטוח שאתה משלם יותר ממני, גם בחישוב יחסי מהמשכורת ומקבל רבע מהתמורה.
היה פה בימים האחרונים אשכול על דמי אבטלה למישהו בעל שתי עבודות.
אני לא ממש בקי כמה מקבל מחוסר עבודה "מתקדם" בישראל (מעבר ל-6 חודשים).
פה מקבלים 793 יורו לחודש, שהם "המינימום למחייה" (באמת לא הרבה), ועדיין אפשר למצוא עבודה חלקית של 20 שעות שבועיות ולהרוויח עוד 400 יורו.
בנוסף אתה זכאי לקבל עזרה בדיור, חימום, חשמל, ילדים ועוד.
מהצד זה נראה כאילו זה עושה את "חיי המובטל" לנוחים, אבל זה ממש לא כך.
שוק העבודה מוצף בכוח עבודה זול, בכל הרמות, ממדינות השוק האחרות.
דרך אגב, התחרות על מקום עבודה טוב, הוא הרבה יותר קשה פה מבישראל.
חופש העיסוק בשוק האירופאי, מנייד את האוכלוסיה למקומות הטובים.
ומי שכבר מצא עבודה, מקבל 14 משכורות בחוק.
מדברים על המערכת הרפואית הקורסת.
כך לינק, שיסביר לך באיזה "חרא" אתה נמצא:
http://www.wien.gv.at/english/health-socialservices/מנסיון אישי עם המערכת:
לפני ארבע שנים סבלתי מפריצת דיסק, שבעקבותיה אושפזתי בבי"ח לשבוע.
מהביטוח הרגיל של המדינה, קיבלתי חדר עם עוד שני חולים.
את המקלחת והשירותים חלקנו יחד בחדר, כשבנוסף היה לכל אחד ארון קיר וארון ליד המיטה.
אוכל קיבלתי לפי תפריט שמילאתי ברישום הראשוני, כשבקבוקי מיים, קפה ותה מקבלים באופן שוטף בלי תשלום נוסף.
"ההשתתפות העצמית" שלי בסוף האישפוז היתה 77 יורו ( אם לא היה לי איך לשלם, הייתי יכול גם לקבל פטור לסכום הזה ממוסד כלשהו).
בהמשך ויתרתי על 3 שבועות של בית הבראה בתשלום כמעט מלא של הביטוח הרפואי הרגיל.
הסתפקתי בחודשיים אינטנסיבים של התעמלות ופיזיותרפיה.
כל זה מהביטוח הרפואי שיש לכל אדם במדינה.
ב- 8 השנים האחרונות הבנתי מה זה לחיות בכבוד.
למדתי מה זה אומר לקבל תמורה הוגנת לעבודתי.
הבנתי ש- 25 ימי חופש (בלי שבת-ראשון), הם ימים שהמעסיק לא יכול להטריד אותך.
ותאמין לי, שיש ימים שאנחנו עובדים גם 12 שעות, אבל כל שעה נוספת משולמת כחוק (החברה מחוייבת במשכורת ל- 20 שעות נוספות בחודש).
יש עוד הרבה נושאים, שאפילו לא התחלתי להרחיב עליהם, שמשפרים את איכות החיים פה ביום יום.
הגיע הזמן שהמהפכה שמנסים להתניע בישראל תביא פירות. יש מספיק דוגמאות בעולם לאיך לעשות זאת נכון.
לפעמים צריך לצאת החוצה, על מנת להבין באיזה חרא אתה חי. אופטימי, אולי לא אתה ואני שמח בשבילך, אבל יש מספיק אנשים שאני מכיר בישראל שהיו מתחלפים איתי אתמול.
(חבל לי מאוד מה שנהייה ממפלגת מרצ. אני מכיר את המפלגה מימי רצ ההיסטורית, ושנים רבות עד עזיבתי את ישראל, היא היתה מפלגת הבית שלי)
שיהיה לכולם יום אדום נפלא, נעים ו- שקט א.ב.
