אני כבר שבוע מאז ההפסד לביט"ר מחובר לפורום כמה שעות ביום וקורא כל כך הרבה דיעות ותסכולים של אוהדים שלצערי זה מה שמחזק אותי בתקופה המבאסת הזאת לאחרונה.
אבל אתמול אחרי המשחק בדרך חזרה חשבתי לעצמי כמה דקות לבד, מה בעצם אני רוצה לכל הרוחות ?... הקבוצה מציגה את הכדורגל שהיא אמורה להציג על סמך ההכנה לעונה הזו והסגל הקצר והפצועים ובלה בלה..
למה בעצם שהפועל תנצח במשחק כזה את חיפה ?
הסגל של חיפה פחות טוב ? לא !
המאמן פחות טוב ? כנראה שלא.
חיפה במומנטום ובטחון עצמי מטורף , הולך לה הכל , היא קורעת כל דבר שזז , כולל את מכבי "הגדולה" הביסה 0-1 והיה צריך להיגמר 4.
אז למה בעצם שננצח שם ? למה אני רוצה להבין.. הרי מדובר בספורט. בספורט הטוב מנצח. בדרך כלל..
מתי פעם אחרונה הפועל נתנה משחק שאני יכול להגיד שהיא היתה טובה מהיריבה ? אולי משחק או שניים בסיבוב הראשון.
מתי הפועל הגיעה במשחק ליותר מעשרה מצבים של שער ? לא הגיעה.
מתי ראיתי את השחקנים נופלים ומתאבדים על כל כדור ? לא ראיתי.
מתי לעזאזל למאמן היה סגל מלא ולא פצוע בחלקו ? משחק אחד העונה ברהמ"ש וגם אותו הפסדנו.
לסיכום - אני לא רוצה כלום יותר העונה וגם לא מצפה. אשמח אם כל שחקן ושחקן יתן את הנשמה בדרבי ונגרום למכבי לבכות בסוף . וגם אם לא אז נקרע את הגרון כי הפועל זו אהבה ללא גבולות.
