פורום השדים האדומים

לאחר הגרלת הליגה האירופית ראיתי את היעדים ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לאחר המון שנים שאסע סופסוף למשחק חוץ עם הקבוצה באירופה.
היו ויכוחים עם החברים לאן ניסע לכמה זמן ובסוף הפור נפל על צ'כיה.
עד לנסיעה הפועל לא הייתה נראית טוב בלשון המעטה במסגרת האירופית אבל לקחנו החלטה ליסוע ועל הדרך כבר נעשה גם טיול בפראג.
נסענו אנוכי, חברה שלי שגררתי אותה איתי, ועוד 5 חברים. הטיסה שהייתה אמורה להיות ב5:40 לפנות בוקר נדחתה לבסוף בשעתיים ו7:40 וב8:12 המטוס המריא ועזב את ישראל לכיוון צ'כיה.
ביום הראשון סתם מסתובבים בכיכר ואצלאב, טיולים, קניות, בירות בזול, קפוצ'ינו יקר אבל ההמתנה היא לדבר האמיתי למעשה למשחק של אהובתי האדומה.
ביום המשחק נפגשים בשעה 1 בצהריים בתחנת הרכבת המרכזית של פראג, מגיעים לפלזן בסביבות השעה 3 ואז צריך לשרוף כארבע שעות עד לתחילת המשחק, הלכנו הסתובבנו, הגענו למק'דונלדס שנמצא איזה 2 קילומטר מהאצטדיון ישבנו שם עד שהגיע הזמן להיכנס למגרש.
בכניסה המון שוטרים, מסוק בשמיים, בדיקות קפדניות, הפקקים של הבקבוקי שתיה לא הורשו אפילו להיכנס למגרש. לאחר כל זה סופסוף אני בפנים, אחרי 21 שנות חיים אני עם הפועל לא רק בבלומפילד או בחיפה או בירושלים או בכל חור אחר אני איתה גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל !
בתוך המרגש שמו אותנו בתוך כלוב עם רשתות מכל הכיוונים על מנת שלא נזרוק חפצים למגרש וגם האצטדיון היה עם גג מה שהרגיש לי כאילו אנחנו חיות. לפני תחילת המשחק האוהדים התחילו לשיר "הדרבי הוא מעל הכל" כאילו המשחק הזה הוא משחק אימון נגד הנוער. תחילת המשחק עוד הייתה נראית בסדר למרות החמצה אדירה שלהם בדקה ראשונה. בדקה 8 פריצה של גורדנה (היה לו אוויר עדיין כולה דקה 8) הובילה לבעיטה חופשית של סלים שפספסה את המסגרת במילימטרים. מאותה בעיטה השחקנים הפסיקו לשחק, קיבלו 2 גולים מיותרים שבאימון אסור לתת להבקיע ועם חטא עם פשע גם גמבה ניסה להביא את הברך של שחקני פלזן והוא שכח שאנחנו רוצים את הברך של שחקני מכבי והשאיר אותנו ב10 שחקנים בירידה למחצית.
במחצית השניה יוסי עשה שינויים שחקנים שלא יכולים לשחק ביחד שיחקו עוד בעמדות הזויות ואז נכנס חנן ממן. בכוונה אני מתעכב על הכניסה הזו כי הוא שחקן שפתח את העונה מצוין וכבש את לב הקהל, במהלך של השער השלישי הוא שמר על הורבאט, מספר 10 השמן והאדיר של פלזן, עשו עליו דאבל פס והוא פשוט הפסיק לרוץ ועשה תנועות עם הידיים לעצמו כאילו הוא ויתר ופשוט רק רצה שהמשחק הזה יגמר, כאילו אנחנו אשכרה משחקים משחק אימון ולא משחק במסגרת אירופית של קבוצה עם מסורת אירופית מכובדת כמו של הפועל שפשוט ביזה את החולצה אותה הוא לובש, הוא פישר וחוצפן ממדרגה ראשונה ואני כאוהד לא יכול לסבול שחקנים שלא נותנים תחת בהגנה כי אין בהגנה יום רע יש חוסר רצון וחוסר חשק שהוקרן בראש ובראשונה מהמאמן בראיונות לקראת המשחק והאמירה ההזויה של האיש שצריך ללכד את הקבוצה ואת השחקנים לקראת המשחק אבל הרי חשוב לו יותר הדרבי, והוא אומר את זה בריש גלי.
לאחר הגול השלישי התחלתי להרגיש שיורד עלי גשם, אבל אם נחזור אחורה נבין שזה למעשה לא ייתכן, אנחנו יושבים בכלוב, הכל סגור ומקורה אז איך אני עדיין נרטב ואז זה פגע בי, השחקנים על המגרש יורקים עלי ואני חשבתי שזה גשם, כמה שאני טיפש...
המשחק נגמר בסוף 4 – 0 מעוד גול קל, השחקנים אחרי המשחק עשו טובה שמחאו כפיים לקהל האדיר שבא ללוות אותם ופשוט ירדו לחדרי ההלבשה למרות ניסיונות של באדיר לקרוא להם על מנת שיודו לנו.
האמת המון זמן לא יצאתי כל כך מבויש ממשחק של הפועל, גם אחרי הפסדים וגם אחרי ניצחונות שהושגו במשחקים גרועים לעולם, לעולם לא ראיתי חבורה של אנשים חסרי עמוד שדרה, פחדים, מבוהלים, שמדברים כבר שבועיים על הדרבי כאילו אם ננצח נקבל 20 נקודות פור על מכבי, הלו תתעוררו זה כולה 3 נקודות אתם נראים חרא מה שווה אם ננצח ושבוע הבא שוב נאבד נק' במקומות כמו רמה"ש ומשחקים נגד הקטנות שגם נגדן בלי פנדל אנחנו עד היום לא כובשים..

לאחר המשחק הגענו למלון, חשק לצאת כבר לא כל כך היה..הרגשתי מבויש, טיפש, איך טסתי מעל 2500 ק"מ בשביל הקבוצה הזאת והם עשו טובה שהם בכלל הגיעו לנתב"ג כדי לטוס למשחק?

אז כן,
אז נסענו לפראג..אם ננצח היום בערב הכל ישכח וכאילו הכל יהיה טוב.
אז..... נסענו לפראג .