אמנם מאתמול, אבל אם מצטטים בחדשות את הזבלון ישראל היום, אפשר להביא כל דבר...
http://debuzzer.sport5.co.il/buzz/?p=8074כן, כן, למרות חיוכו המעצבןאיתן בקרמן
אז ככה. בואו נקצר תהליכים. נהיה פרקטיים. הכל בהנחה שתהיה מכירה מטביב לקבוצת רמון. הכל יכול להיות בארץ הפלאות. אבל בהנחה, הפועל תל אביב שיחקה אותה כמו שלא שיחקה אותה מזמן.
אז ככה. בואו נקצר תהליכים. נהיה פרקטיים. הכל בהנחה שתהיה מכירה מטביב לקבוצת רמון. הכל יכול להיות בארץ הפלאות. אבל בהנחה, הפועל תל אביב שיחקה אותה כמו שלא שיחקה אותה מזמן.
הדיונים מסביב – הפועל צבועים בית"ר גזענים, לא אתם צבועים, לא אתם גזענים, בית המשפט, המלחמה – בלה בלה בלה. הכי חשובים כנראה, אבל שמענו אותם מאה פעם.
זה לא אומר שטביב לא דפק את הפועל תל אביב, לפחות דפק עליה סיבוב, נו אז מה. שיהיה בריא. שלום שלום ואל תבוא לי בחלום. בטוח שגם לו ולרעייתו דנה, טיפוס דנה, יהיה יותר שקט. אולי אני תמים אבל נדמה לי שכל אוהד שפוי של הפועל תל אביב ייאחל להם רגע אחרי החתימה רק בריאות.
ב"הודו" של עזריאל קרליבך יש סיפור שאני זוכר אותו ככה, שום מחויבות למקור הנפלא. קרליבך קצת מודאג מהשתלטות הרוח המערבית והאמריקאית על הודו. ההודי לגמרי לא מודאג, הוא מזכיר לקרליבך כמה אימפריות ענק שלטו בהודו מאות שנים, ואיפה הודו היום ואיפה הן? גלים שנשברים על החוף.
*
השנה שמונים שנה לאליפות הראשונה של ההתאחדות לכדורגל של פלסטינה/א"י. האלופה בראשונה, זוכת הדאבל, היא הפועל "אלנבי" תל אביב. סיפור כדורגל נפלא הקבוצה הזאת, הסיפור המכונן של קבוצת האם של הזרם הפועלי בציונות. סיפור שמתחיל מקבוצת ילדים שגרים ברחוב אלנבי ומשחקים בחוף אלנבי ובסוף מנצחים את המשטרה הבריטית. או משהו כזה. זה הסיפור המכונן של הפועל תל אביב.
יש עומק למועדונים. מה הפועל תל אביב כבר לא עברו. אלי כהן זרק כסאות בבית ברנר. בית"ר שרפו את בלומפילד. ירדו ליגה. יכול להיות שירידת ליגה פעם אחת (בהפועל בכלל ובבית"ר המודרנית) היא כמו חיסון למועדון? אולי זה מה שחסר למכבי ת"א? בכל מקרה, לכל אלה יש עומק. הן שורדות הכל.
רק לחשוב על רשימת הדמויות שעברו בשלושת המועדונים האלה בעשור האחרון בשלל תפקידים. טון קאנן. וההוא שמכרו לו לשבע דקות את מכבי. מה שמו. אז חשבו שזה סיפור גדול. לא ידעו מה עוד עומד לבוא. איפה זה ואיפה גאיידמק וגומא. וטביב. ועידן הליצן במכבי, ולה פמיליה, ורימונים וכו'. וגומא.
הלוויתן האדום ניער מעל גבו גם את אלי טביב. כבד מתמיד בזכות כמה אונקיות שעשה עליו, רכב עליו יפה, אבל נגמר. עוד פרק בהיסטוריה של הפועל תל אביב.
למריבה מי אשם החתן או הכלה לא יהיה סוף. היא רק לא רלבנטית. תאהבו את זה או לא, המנגנון האדום, ההסתדרות החדשה של חיים רמון, מי שניסו להיות כאן הניו-לייבור, הוציאו את הפועל תל אביב מהנישואים הכושלים האלה. השאלה למה כושלים כבר לא מעניינת.
למרות הכל, יש את מועדון ארבע הגדולות. אלה הארבע שאתה יודע בוודאות שלא יתרסקו. מקסימום זמנית. כולל בית"ר. יש להם קהילה אנושית, פוליטית ועסקית, שלא תיתן להם ליפול.
הפועל ת"א יצאה ממצב מסובך, אם יצאה, במצב כלכלי ועם סגל שחקנים שאפשר היה להגיע לבור תחתית אפל בהרבה מהם.
*
חיים רמון ניהל את העסק. אפשר לשנוא אותו עד זוב דם, אבל זה מה שמתברר. יש לו כוח. הוא הפוליטיקאי שמתמסר לקבוצת הכדורגל שלו יותר מכל אחד אחר. אינטרסים, צביעות, חיוך שמוציא מהדעת, הכל טוב ויפה, אבל הוא עובד. החבורה שלו, אגב, היא זאת שהפכה את קבוצת הפועל תל אביב למועדון כדורגל מודרני ואירופאי.
איפה הפוליטיקאי שירים את בית"ר? שיגייס? אולמרט לבד החזיק אותם עשרים שנה. רובי ריבלין. בגלל שהפוליטיקאים כאן לא משהו, הם לא קולטים כמה תועלת תביא להם התעסקות בכדורגל. איתן כבל מבין.
כל מי שמסוגל להפריד רגש ממוח מבין שיש כאן ניצחון של רמון ושל הקהילה של הפועל תל אביב.