נראה לי שאם מעריב נתנו במה לאוהד הפועל לכתוב גם את הצד שלנו בסיפור הזה, בתוך כל העליהום התקשורתי, ההסתה ובעיקר ההסטה מהמתרחש בהפועל, אז גם בפורום אפשר לתת לו אשכול נפרד מאשכול הידיעות והחדשות. טור אדיר של מלחן שמחזיר אותנו לדבר האמיתי. גם כל הכבוד למעריב שפירסמו את הטור. מוכיח שלצד כל מיני כלבים וסמרטוטים כמו אבי רצון ויניב טוכמן למיניהם, יש במעריב גם אנשים טובים עם קצת יושרה מקצועית.
התפרעות? התקף אסטמה קולקטיבי תשאלו פעם חולה אסטמה מה הוא עושה בהתקף, כשנגמר לו האוויר והוא לא מוצא את התרופה. הוא יאמר לכם שישנו רגע בו הוא יפרק את כל מה שנמצא מסביבו בשביל לשרוד. זה בדיוק מה שקרה לקהל של הפועל ת"א בסיום הדרבי. התקף אסטמה קולקטיבי. אלפי אנשים שכבר שלושה חודשים גומרים להם את האוויר ואין להם תרופה. אלפי אנשים שמפרקים להם את הפועל כבר חודשים, בכל פעם עוד קצת. אלי טביב בא והשתלט לנו על הקבוצה. אדם שהורשע בפלילים, אדם שבית המשפט פסק שאינו ראוי להיות בעלים של קבוצת כדורגל, אדם שדרכו רחוקה משלנו שנות אור, בא והתחיל לפרק את הפועל מנכסיה - החומריים והערכיים, תוך שהוא פותח במלחמה נגד האוהדים. תחשבו שמישהו פלש אליכם הביתה ובחוצפתו הוא עוד מזמין לכם משטרה. אז התחלנו מאבק. חוקי, לגיטימי, כזה שבנוי ממילים ולא ממעשים אלימים. התוצאה היתה ניסיונות השתקה עלובים, איסורים על הכנסת שלטים למגרשים. יום לפני הדרבי נעצר אחד ממובילי המחאה בחשד לתליית שלטים, וכמו באחרונת הדיקטטורות, אף שלא הואשם בדבר, הורחק מהמגרשים לחודש ונאסר עליו להמשיך לקחת חלק במחאה מול טביב. ככה זה במדינת הפועל, אסור להשתמש גם במילים. לפני פתיחת המשחק טביב בחר ללכת למקומו ביציע הכבוד דרך המגרש, כשהוא עובר על יד שערים 5 ו-7, מלווה בשיירת מאבטחים, בהתרסה ובהתגרות. בעיתון המחולק בתחילת המשחק, ומודפס בעזרת הקבוצה, פורסם ראיון עם שמעון גרשון, מהשנואים שבשחקנים. הכל כדי להתגרות. הכל כדי לגרום לקהל להתפרץ. אז התפרצנו. התפרצנו כי משיח פירק את הפועל על המגרש. התפרצנו כי טביב פירק את הפועל מבפנים. התפרצנו כי המשטרה פירקה אותנו מהנשק הלגיטימי - מילים. אבל בעיקר התפרצנו כי נגמר לנו האוויר. כי עלינו מוטל לשמור על הפועל. כי לא באמת מעניינות אותנו כל המילים שתכתבו עלינו וכל כינויי הגנאי שידביקו לנו. מעניינת אותנו רק הפועל, אנחנו הסיבה היחידה שהיא עוד כאן, ואנחנו אלו שנדאג שהיא תישאר, והפעם כולנו ביחד.
|