ציטוט:
הבעלות הפרטית - מניעים, אינטרסים ורווחים
הפער הגדול בין כתב היד הגלוי, המאפיין את המניעים לרכישת הקבוצה כפי שבעליה
מעוניין להציג, לבין כתב היד הסמוי ) Scott, 1990 (, המניעים הנוספים שבעל הקבוצה מנסה
להצניע, מחייב התבוננות מעמיקה וביקורתית על מאפייני הבעלות. כאשר בעלי הקבוצות
מציגים את מניעיהם לרכישת קבוצות הכדורגל מרבים לציין את אהבת הספורט בכלל ואת
אהבת הקבוצה המדוברת בפרט, כמו גם את הרצון לתרום לקהילה, לעיר ולמדינה. כך
למשל תיאר את הדבר אלי טביב, בעל קבוצת הפועל כפר סבא: "בפעם הראשונה בעסקים עשיתי שיקול אמוציונאלי טהור. נזכרתי בתקופה שהייתי בעצמי
אוהד, חשבתי שזאת המדינה שלי, העיר שלי ושאני אחרי כל השנים בחוץ רוצה מאוד
להשתייך לכאן. הבנתי שעסק כמו קבוצת כדורגל, שבכפר סבא היא הדבר הכי גדול שיש,
ידחוף אותי לכאן ויעשה אותי שייך בחזרה למדינה" )הארץ, 19.9.97 (.
בדומה לכך, גם עמוס לוזון, מבעלי קבוצת מכבי פתח-תקווה, ואחיו אבי, בעבר מבעלי
הקבוצה וכיום יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, סיפרו על השיקול הרגשי ברכישת
הקבוצה:
"מה לעשות, אומר אבי, אני גדלתי יחד עם הקבוצה. כשהייתי בן עשר התחבאתי באוטובוס
של הקבוצה שיצאה למשחק חוץ ומאז, יותר משלושים שנה, לא החסרתי אף משחק אחד
של פתח תקווה, לא בבית ולא מחוץ לבית, כולל כל המשחקים של הקבוצה בחו"ל, וזה
עוד כשלא הייתי מעורב בניהול הקבוצה. אז אנחנו אולי פראיירים, אבל אנחנו לא שותים,
לא מהמרים, לא מעשנים, והקבוצה היא האהבה שלנו" )הארץ, שם(.
המניע הערכי בולט עוד יותר בדברי מוטי אורנשטיין, אשר שימש אחד מבעלי הפועל
תל אביב:
"מבחינתי רכישת הפועל ת"א היא עוד אקט של ציונות וחלוציות שמלווה את כל חיי... מה
שחשוב לי באמת הוא המפעל החינוכי-ציוני שאותו נגשים בהפועל ת"א" )הארץ, שם(.
אולם בעוד שביחס לעצמם מרבים בעלי הקבוצות למנות את המניעים הערכיים והרגשיים,
כלפי עמיתיהם הם מציינים את מניעיהם הכלכליים, לדוגמא:
" אם נכון מה שפורסם על רובי שפירא )בעל קבוצת הפועל חיפה בשנות התשעים(,
שהוא קיבל את המגרש של הפועל חיפה בקרית חיים ושותף כתוצאה מכך בפרויקט של
קניון גדול, אז ברור שזה פיצוי ענק על השקעותיו. ככה גם הקולגה שלנו מפתח תקווה,
מאיר שמיר, בעל הפועל פתח תקווה, שקנה את האצטדיון במחיר מציאה" )עמוס לוזון,
הארץ, שם(.
סוגיית הרווחים הפוטנציאליים כתוצאה מבעלות על קבוצת כדורגל מחייבת הבחנה בין
רווחים ישירים לעקיפים. רווח ישיר נוצר כאשר מאזן ההוצאות מול הכנסות הקבוצה הוא
חיובי, ועשוי להיות מושג מצירוף הפרמטרים הבאים:
1. מכירת כרטיסים ומנויים - ככל שהקבוצה מצליחה, ובמיוחד כאשר מציגה כדורגל
מושך, כך תמשוך קהל רב יותר. החתמת שחקנים הנתפסים "כוכבים" מושכת אף היא את
התעניינות הקהל.
ֿ2. מכירת שחקנים לקבוצות אחרות בישראל ובאירופה - ניעות השחקנים בין הקבוצות
השונות עשויה להניב רווחים גדולים עבור בשביל בעל קבוצה המחזיק בכרטיס השחקן.
לעתים עסקאות המכירה מסתכמות בכמה מיליוני דולרים.
3. העפלה לאחד מגביעי אירופה - הצלחת הקבוצה בליגה המקומית מאפשרת להעפיל
למסגרת תחרות אירופאית נושאת פרסים. בנוסף, משחקים באחד מגביעי אירופה מושכים
כמות קהל גדולה ובכך מהווים הכנסה נוספת.
4. הסכמי חסויות, פרסום ושידור טלוויזיוני - גם כאן, ככל שהקבוצה נתפסת אטרקטיבית
מושכת יותר כך יגדלו הכנסותיה מהשקעות חיצוניות של חברות המזהות את פוטנציאל
החשיפה בשבילן באמצעות הקבוצה.
בחינת מאזני קבוצות הכדורגל בישראל מראה שבעלי הקבוצות לא הצליחו לבסס רווחים
ישירים. אם כן, נשאלת השאלה האם יש בשביל בעלי הקבוצות רווחים אחרים, עקיפים,
המצדיקים את ההשקעה?
ניתן לקבוע שרבים מבעלי הקבוצות זיהו את הרווחים העקיפים האפשריים והם מהווים
מניע עיקרי לפעולתם. רווחים עקיפים הם:
1. נדל"ן - מספר קבוצות כדורגל בישראל מחזיקות ברשותן שטחים בערים שונות ששוויים
מגיע לעשרות מיליוני שקלים. למשל, בבית"ר ירושלים הרוויחו בעלי הקבוצה 27 מיליון
שקלים ממכירת מגרש האימונים של הקבוצה )"מעריב", 6.7.04 (.
2. פרסום ומיתוג עסקי - רבים מבעלי הקבוצות מחזיקים, נוסף על הקבוצה, חברות
שהופכות למזוהות עם הקבוצה: "יעקב שחר קיבל דרך מכבי חיפה פרסום מדהים לוולבו-
הונדה, שלדעתי לא היה משיג לעולם על ידי השקעה ישירה בפרסום" )עמוס לוזון, נשיא
קבוצת מכבי פתח-תקווה, הארץ, 19.9.97 (.
3. קשרים עסקיים ופוליטיים, תדמית והכרה ציבורית - בעלי קבוצות הכדורגל הופכים
מיד עם רכישת הקבוצה לאישים מוכרים ששמם נישא בפי רבים. הקרבה בין הון ושלטון
והסטאטוס החברתי שבהחזקת קבוצה, הם הזדמנות ליצירת מעמד ואף לתיקונו במקרים
מסוימים:
"קבוצת כדורגל היא דבר נוצץ. בכדי להכניס ידיעה במוסף החדשות או הכלכלה אתה
צריך לעשות שמיניות באוויר. בספורט, כל היום רודפים אחריך, כל דבר שרק תאמר מיד
יתפוס את הכותרות בעיתונים ובאינטרנט. עבור אנשי עסקים הבעלות על קבוצת כדורגל
היא מפתח הזהב להכרה ציבורית, לפרסום, לפתיחת דלתות ובסופו של דבר להזדמנויות
כלכליות חדשות" )ל.מ - דובר קבוצת בית"ר ירושלים לשעבר, ראיון, 10.5.06 (.
...לסיכום, הרציקוביץ', בדומה לרבים מבעלי קבוצות הכדורגל בישראל, הרבה להדגיש
את השיקולים הערכיים והקהילתיים שהניעו אותו לרכוש את הבעלות על הקבוצה, אך
הסתיר והצניע מניעים אחרים, שעשויים היו לקדם את עסקיו ולהגביר את רווחיו. המשך
מגמת התמסחרות הכדורגל בתוך ההקשר העולמי מתבטאת בין היתר ברכישת קבוצות
כדורגל בישראל על ידי אנשי עסקים המתגוררים מחוץ לישראל. ההבנה שכדורגל מאפשר
היום את מימושם של הרווחים הרבים שתוארו לעיל היא הממריצה את החתירה לבעלות
הפרטית.
וזה נכתב לפני הקופה הלא צפויה של הפועל בצ'מפיונס או של שחר.
מאמר רציני ראשון שאני רואה בנושא, חומר קריאה טוב למי שרוצה להעמיק את ההבנה שלו בנעשה בבעלות פרטית:
http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q= ... N_LUuEJe_A
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
.jpg)
