היה שמיים וארץ בהשוואה למה שהיה שבועות האחרונים. למעט שורקי הבוז המפגרים (שלפי ספירתי לא היו הרבה יותר מ10-20), כל קהל התנהג למופת לפי הביקורות שלו. שער 5 לא שר אילו שער שואה אחד, ולמעלה היה כתוב FOREVER TOGETHER או משהו בסגנון, מה שלדעתי היה ניסיון לחבר חזרה את הקהל.
שער 5 ניסה בכוח לשלב את שער 7 בעידוד, שחלקים גדולים מהמשחק עשה את חלקו בעידוד. הנהלה זונה באה רק בהפסקה, ואז הייתה הצטרפות גדולה משאר השערים. פאק, היה אפילו שלב בו שער 2 ברובו קם ושר איתנו. לפחות אני הרגשתי שאנחנו מאוחדים אחרי הרבה מאוד זמן (ברובנו הגדול מאוד).
אבא שלי, שלא הולך להרבה משחקים, אמר שהיה מאוד מרשים, גם כל הארגון, וגם הקהל ששר 90 דקות והותיר רושם טוב.
היה כיף לבוא לבלומפילד היום. כיף שלא הרגשתי הרבה מאוד זמן, למרות ההפסד. וגם אפילו שיחקו לא רע בכלל, ואם קצת ריכוז היינו מבקיעים גול או שניים.

לרובכם.