|
עם סיום סכסוך הבעלות בין אלי טביב למוני הראל בתחילת השנה, איחל ארגון אולטראס הפועל הצלחה ונתן את ברכת הדרך לאלי טביב, לאחר ההחלטה המשפטית בדבר העברת הבעלות על הקבוצה לידיו. עוד קודם לכן, מתוך רצון לאפשר לקבוצה את ההכנה האופטימלית לעונה, קרא הארגון לצד המפסיד בהליך הבמבי, מוני הראל, לאפשר את העברתה המהירה של הקבוצה לידי טביב. כל הנ"ל לא נבע מתוך תמיכה מיוחדת במי מבין שני הצדדים, אלא מתוך האמונה הכנה בכך שהצלחתם-הצלחתנו, והרצון לראות את הקבוצה חוזרת להתנהל באופן שיביא כבוד לה ולנו האוהדים.
לצערנו, ככל שחולפים הימים, דפוסי ההתנהלות הנחשפים לעינינו הם ההיפך הגמור ממה שפיללנו לו. המועדון אינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות כלפי שחקנים, שחקני עבר, מועדונים, ספקים ועובדים. חוסר השקיפות הפיננסית בנוגע לעסקאות אותן מבצע המועדון מעורר חשש ומעלה סימני שאלה גדולים בעיני רבים מקרב אוהדי הקבוצה. התנהגות בריונית וסחטנית כלפי השחקנים פוגעת במרקם החברתי של הקבוצה ומאיימת לפורר אותו. ההעלמויות הפתאומיות לחו"ל בכל נקודת משבר של בעלי הקבוצה, המותירה הרגשה של ניהול המועדון בשלט רחוק. ההתקפלויות בפני בית הדין של ההתאחדות והצגת קהל האוהדים של הפועל כקהל גזעני, לצד איומים מצד בעלי תפקידים בקבוצה על אוהדים, כל אלו ועוד הובילו אותנו להכרה גוברת והולכת בעובדה כי ככה הדברים לא יוכלו להמשך לאורך זמן.
לאור כל האמור לעיל, החליטו חברי הארגון לירות את יריית הפתיחה במאבק למען השבת המועדון למסלול התקין במשחק הבית האחרון מול הפועל פתח תקווה בבלומפילד. בשער 5 המיותם עקב כשלונם של ראשי הקבוצה להתגונן בפני טענה על קריאות גזעניות שלא היו ולא נבראו, נתלה שלט המבהיר כי מאה ימי החסד שניתנו להנהלה החדשה הולכים ומסתיימים להם, ועם פתיחת המשחק נשמעו קריאות מחאה נגד ראשי הקבוצה. התכנית המקורית, כפי שאכן החלה להתגולל בפועל, הייתה כי לאחר מספר דקות נחזור לעודד ולתמוך בקבוצה כמנהגנו מקדם. אולם כעבוד מספר דקות, נשלח אחד מאנשי המועדון להוריד את שלטי המחאה שנתלו בשער 5 ללא כל נימוק חוקי או הגיוני. סתימת פיות פר אקסלנס. לאחר נסיונות ההשתקה של אנשי המועדון, החלו קריאות המחאה להישמע ביתר שאת עד לסיום המשחק.
עם סיום המשחק, החלו ראשי הקבוצה לעסוק בדבר העיקרי בו הם עוסקים מאז עברה הקבוצה לידיהם, ולמעשה מזה מספר שנים, והוא הסתת הדיון ונסיונות לבצע הפרד ומשול. במקום התייחסות לטענות האוהדים ולפעולות ההשתקה שנקטו נגדם, העדיפו אלי טביב ועושי דברו להמשיך במסע ההכפשה נגד אוהדי הקבוצה, כשקפצו כמוצאי שלל רב על ציור הכתובות בשער 11 כדי להסית את הדיון ממעלליהם לטענות דמגוגיות וחסרות בסיס כאילו המחאה היא מחאה של חוליגנים, ונסיון לקשור בין המוחים לבין מציירי הכתובות, תוך שהם מכפישים ומשמיצים את כל יושבי שער 5.
חוסר נכונות זו להתמודד עם ביקורת, לצד סתימת הפיות, הקריאה למשטרה הפולנית להרחיק אוהדים מאימון הקבוצה שנערך ערב ראש השנה בפולין, ופנייה מצד סדרנים במחצית השנייה להוריד שלטי מחאה שנתלו בשער 11 אליו הוגלינו, ומוכיחות מעל לכל ספק סביר כי הייתה פה יד מכוונת שרצתה להשתיק את המחאה, מלמדות כי הנהלת המועדון אינה מעוניינת להקשיב לשום ביקורת, אינה פתוחה לדיאלוג ולא מעוניינת להיות קשובה לאוהדים, ומתכוונת להתמודד עם תחלואיה באמצעות השתקה והתעלמות ולא באמצעות חתירה לתיקונם.
לנו, מנגד, אין שום כוונה לעבור לסדר היום על הפגיעה ולשחיקה הניהולית המתמדת שחווה המועדון. לביקורת שלנו אין קשר למצב מקצועי זה או אחר, לטוב או לרע. כמו שידענו לתמוך בקבוצה אחרי ההפסדים בפולין ונתניה, כך אנו תמיד דרוכים להילחם על עתידה של הקבוצה גם מהמקום הראשון. לצערנו, כבר למדנו על בשרנו כי המקום הראשון אינו חזות הכל, וכי במקום בו הניהול רקוב-דשא לא יצמח. כבר הובלנו את הטבלה ב2003, וסיימנו את העונה עם אליפות צהובה תודות לשביתה איטלקית מתמשכת של שחקנינו, כולל בדרבי, בשל מענקים שהיו חייבים להם קרוב לשנה. כבר הובלנו את הטבלה בשנה שעברה, ואיבדנו את האליפות הרבה תודות לשני בעלים שהיו עסוקים בלריב האחד עם השני במקום לדאוג לענייני הניהול השותף.
מחאתנו לא תושתק בעקבות העלייה המשמחת למקום הראשון, נמשיך מכאן ואילך להילחם עבור החזרת השפיות הניהולית להפועל תל אביב.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
