ראשית הקדים ואומר שאני כותב פה לעיתים מאוד רחוקות, והפעם אני פשוט מרגיש חייב...
הכרתי את הסיפור של שחר מהפורום וסמכתי על המילה של אוהדים כמו פואד, ציטיאט ואופטימי שמדובר בצדקה אמיתית.
כל אחד מאיתנו סוחב שק של צרות וקשיים: בריאות, ילדים, כלכלה, וכל דבר אחר שניתן לעלות על הדעת
שחר בעיני מעורר השראה שכל אחד יכול ללמוד ממנה, הוא נלחם בגורל שלו ולא מרים ידים, וחשוב מזה הוא עושה את זה מבלי לוותר על הערכים הבסיסים שלו כמו שהוא מבין אותם
התחלתי בפעם הראשונה בחיי לאסוף בקבוקים (לא יאמן כמה כאלה מפוזרים בכל פינה) בקרן רחוב, בחוף הים, על האש עם חברים, בצידי הכביש הראשי- פתאום שקיות נערמות מבלי שאני מבין איך- אני נאמן לדרכו של שחר ולא מקצר את הדרך ומתפתה לקנות.
התענוג של המסירה של הבקבוקים לשחר הוא חוויה מאוד חזקה עבורי. שחר אסיר תודה וזה מאוד מתגמל אותי ונותן לי המון כח להמשיך. בעיניין הזה אני מאוד מזדהה עם מה שחלק מהאוהדים היקרים שלנו כתבו "תודה שחר, זאת זכות עבורנו לעזור לך"
תענוג לראות את התעשיה שהתפתחה סביב שחר- מתנדבים אוספים בקבוקים, אחרים יגיעו את פתח ביתך כדי לקחת, בני נוער מגיעים למיין- דעו לכם שהמורל הנפשי שאנחנו מספקים לא נופל מהתמורה החומרית
לאחרונה רתמתי את אבי לאסוף עבור שחר בקבוקים ואני חייב לציין שהוא מפגין מומחיות לא קטנה. עם אחרים אני עדין מתקשה- אחי אדיש ובעבודה מחייכים אלי בנימוס. הצלחה ענקית שמחממת לי את הלב היא שחר הילד שלי הוא נרתם לעניין במסירות טוטלית שרק ילד בן שמונה יכול לה. גאווה גדולה ממלאת את ליבי על החינוך שאני יכול להקנות לו
"תודה שחר, זאת זכות עבורנו לעזור לך"
אבי
