http://www.mynet.co.il/articles/0,7340, ... 78,00.htmlציטוט:
ההתאחדות לכדורגל יצרה אצל אוהד הכדורגל הממוצע תודעה כוזבת, שלפיה בעלות פרטית היא הדרך היחידה לנהל את הכדורגל הישראלי
בן קפלן
כמה כסף השקיע אלי טביב בהפועל תל אביב? ובהפועל כפר סבא? כמה שילם דני לוי עבור הזכות לכנות את עצמו "בעלי הפועל פתח תקוה"? ותומר סיני? כמה מעות הוציא פרוספר אזגי על הפועל אשקלון? וכמה כסף מכיסו בזבז ירון קוריס בעונה שעברה בהפועל רמת גן?
את התשובות לכל השאלות האלה אתם, קוראים יקרים, לא יודעים. הסיבה פשוטה: הן מעולם לא נחשפו. תחתן מציפים אתכם עיתונאים, עסקני התאחדות וכמובן האנשים הללו עצמם במשפטים נפלאים כגון "השקעתי מיליונים מכיסי בקבוצה", "צריך להודות לפרוספר אזגי על שהוא מחזיק את הפועל אשקלון", "הצלתי את הפועל תל אביב מקריסה", "נכון שהסגנון של דני לוי לא לרוחי אבל הוא מחזיק את הפועל פתח תקוה".
המשפטים האלה מכסים את ערוות הפרטת הכדורגל הישראלי. במסווה של קדמה, התקרבות לאירופה וקפיטליזם נאור הועברו נכסים השייכים לציבור לאנשים פרטיים. לעיתים קרובות בנזיד עדשים. אותם בעלי הון שלפי העיתונאים, העסקנים והם עצמם אנחנו "צריכים לקרב" ובמקום זה אנחנו "מרחיקים אנשים טובים מהכדורגל" מקבלים מדי שנה מיליונים של כספי ציבור ומנהלים אותם בלי לתת דין וחשבון למנפקי המיליונים. הם מנהלים עסק שממומן על ידי כסף ציבורי כאילו מדובר בחנות מכולת פרטית.
לתקשורת יש אשמה בחזיון השווא הזה. יותר מדי פעמים מקונן בעלים של קבוצת כדורגל על מר גורלו ועל המיליונים שהוא נאלץ לשפוך עבור הבייבי הזה מבלי שמעריכים את פועלו, והתקשורת משתחווה ומחבקת במקום לומר בפשטות: תוכיח. תפתח את הספרים, כולם, ותראה כמה באמת השקעת.
אלא שהתקשורת היא בכל זאת אשמה משנית. האשמה הראשית היא ההתאחדות לכדורגל, שבמאמץ ראוי לציון יצרה אצל אוהד הכדורגל הממוצע תודעה כוזבת (ולא
סתם אני בוחר להשתמש במונח מרקסיסטי) שלפיה בעלות פרטית היא הדרך היחידה לנהל את הכדורגל הישראלי, היא הדבר הנכון ורק כך "נוכל להתקרב לאירופה", בעוד שכל בר דעת שעבר את גיל 30 וזוכר כיצד נראה הכדורגל הישראלי ב"תקופות החשוכות", כמאמר מייצרי הקלישאות, שבהן הוא נוהל על ידי ההסתדרות, יודע כי התקופות האלה היו חשוכות הרבה פחות מעידן דני לוי, פרוספר אזגי, אלי זינו ושאר "פילנתרופים".
וכך נוצר לו מצב אבסורדי שבו הגוף הציבורי, ההתאחדות, במקום להגן על הציבור מפני אלה שרומסים את נכסיו, מגינה בכל תוקף על האנשים שהפקיעו את הכדורגל מידינו (שמעתם את יושב הראש אבי לוזון מבקר השבוע את הפועל פתח תקווה? ואת אזגי? ומה עם טביב? ובכן — גם אני לא), משכנעת את הציבור כי הוא צריך לחבק את אותם בעלים פרטיים, ולרגע לא טורחת לדרוש מהם שקיפות מוחלטת.
כשדני לוי מקלל, פרוספר אזגי מכאיב לאצבע של השוער שלו ואלי טביב משתלט על הפועל תל אביב, זה מדכא. אבל האשמים הם לא האנשים האלה, אלא אבי לוזון וחבר מרעיו. הדני לוים והאלי טביבים בסך הכול לוקחים את מה שההתאחדות נותנת להם.