גביע הצדק.. זה פשוט היה נראה לא הגיוני שקבוצה אדירה כמו הפועל תסיים עידן קצר אך מוצלח בצורה שכזאת ובטח שלמכבי חיפה הנוכחית לא הגיע לזכות בדאבל. הפועל השאירה טעם טוב בפה כשניצחה ובצורה טובה מאוד.
מעריץ את השחקנים על כך שבאו ונתנו את הכל כדי לסיים את העונה הזאת והעידן הזה עם טעם טוב בפה. לא היה פשוט בכלל לשאוב את האנרגיות האלה אחרי האכזבה מאובדן האליפות וכל הכביסה המלוכלכת שיצאה החוצה, הלחץ לסיים את העונה בידיים ריקות היה גדול בניגוד גמור כמובן למכבי חיפה שהגיעה למשחק שלווה ורגועה כשיש לה תואר אחד(ומשמעותי יותר) בכיס.
במשחק הנוכחי ראינו קצת מהפועל הישנה 'והטובה' - ריצה בלתי-מתפשרת והפעלת לחץ על שחקני היריבה, פאולים בחצי המגרש ותנועה טובה מאוד ללא כדור. אפס טעויות בהגנה מצידם של באדיר(מצויין), פרנסמן ואולי בעיקר בן-דיין - זה לא הולך ברגל. במשחק האחרון שלו בישראל - אניימה לא היה צריך להתקלח אפילו.
קבוצת גביע טיפוסית אנחנו, אין ספק - 7 גמרים ב-13 השנים האחרונות, 6 זכיות ו-4 גביעים בעשור האחרון. 3 פעמים הפועל השלימה שתי זכיות רצופות בגביע ואנחנו עם 28 משחקים ברציפות ללא הפסד ורק בשבעה מהם חטפנו. גביע הוא תואר באמת מרגש.
כל מי שמדבר על בונקר הוא פשוט דביל ולא מבין את המשחק - אין הגדרה אחרת. הפועל פתחה מצויין וזה נתן לה לגיטימציה לשחק פחות פתוח ולאלץ את חיפה לשלוח יותר כלים להתקפה כדי להשוות. תסבירו לי איך אלופת המדינה הגאה מרשה לעצמה להיראות ככה במעמד כזה - פרט לנגיחה של תומר חמד היא לא עשתה כלום במשך תשעים דקות למרות התעוררות אחרי הכניסה של ורד שהיה חייב לפתוח בהרכב. הפועל שיחקה טוב וזה לא היה קשה מידיי. המתפרצות היו מאוד חכמות ועם קצת יותר ריכוז של בן-סהר למשל(דק' 46) חלקים רבים מהמשחק היו גארבץ' טיים. איך-אפשר להגיד בונקר על קבוצה שמשחקת נסוג עם התקפות מתפרצות ומגיעה לעוד 4-5 מצבים של מאה אחוז: תמוז ששכח לבעוט, בן-סהר, אלרואי, באדיר נוגח למשקוף, מסיללה ברגע האחרון מוציא את הכדור מהראש של סהר אחרי הרמה דליקטס של טועמה... כנראה התסכול על פספוס הדאבל מדבר כאן.
שניות אחרי הגול של טועמה הייתי בשוק, לא ציפיתי לכזאת פתיחה מוחצת. מה שכן – ידעתי ששווה לשים לב לטועמה. כבר זמן רב שאני 'צועק' את השם הזה ומביע חרטה על כך שהוא לא קיבל דקות רבות יותר העונה. אולי אם הוא היה משחק יותר המצב היה נראה אחרת. טועמה, מעבר לכך שמתרוצץ בין כל שחקן ושחקן כאילו עלה זה עתה מהנוער והוא באמת נותן מאתיים אחוז עבור הפועל – הוא שחקן כדורגל טוב גם אם שיאו קצת מאחוריו. הוא תורם הרבה יותר מהמצבים הנייחים האדירים שלו(כעת כל קרן או בעיטה חופשית היא בעצם חצי גול). טועמה יודע להשתמש היטב ביתרונות שלו – הוא איטי מצד אחד אך זריז, יודע לשלוט בכדור וכל הרמה דליקטס. שלא נדבר על הבעיטה הנקייה שלו – ספרו את זה לדוידוביץ. היכולת שלו גורמת לי להיות אופטימי יותר לקראת העונה הבאה.
ציונים:אניימה – 6
קנדה – 6
פרנסמן – 6
באדיר – 7
בן-דיין – 6
ידין – 7
אבוטבול – 6
זהבי – 5
טועמה – 8
סהר – 5
תמוז – 5
מחליפים -
אלרואי כהן -
לאלא -
ויקטור מרעי -
סיבוב הפרידה של גוטמן בסיום היה מחזה כל-כך מרגש, עוד רגע הזלתי דמעה. לא רציתי שהרגע הזה יגיע – הוא פשוט עשה הכל עבור הפועל, מי האמין בזמנו שהחיבור בין גוטמן להפועל יהיה כל-כך חזק ושהוא יביא אותנו לגבהים כאלה? האמנתי שהוא יישאר בהפועל למרות כל החרא שיש בהנהלה, שימצאו את עמק השווה. ובאותו רגע חטפתי שוק. לפחות הוא נפרד עם גביע מהקהל שכל-כך אוהב אותו ויזכור אותו לעד כאחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה של הפועל, אבל על זה נרחיב בהמשך.
אני לא מאמין שאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הפועל באה לקיצה כל-כך מהר אבל יש כל-כך הרבה לה לתייק בארכיון. אלו היו שנים מדהימות ואני מקווה שגם העתיד יהיה טוב. בינתיים לא רוצה להתעסק במה שיהיה אלא במה שהיה. נחגוג עוד קצת את הזכייה בגביע עד שהשחקנים יתפזרו בזה אחר זה.

ונסיים עם הלהיט של הליגה - שיר האוהדים הכי מוצלח בשנה האחרונה:
"לכל מקום שבאתי - עשיתי מהומה
הלכתי עם הפועל גם בטוב וגם ברבע
ביתר...מכבי...
אני תמיד אוהב את השדים האדומים..."
- גם במשחק ברמת-גן תצוגת עידוד אדירה של הקהל של הפועל למרות הנחיתות המספרית מול הקהל של מכבי חיפה. ממש חוכמה לבוא בהמוניהם ואחר-כך קולם נדם(תודה לך טועמה).
הפועל ת"א מחזיקת הגביע עונת 2010-11