פורום השדים האדומים

מי לא חווה את החזרה הקשה על כביש החוף לכיוון תל אביב, אם נהיה מציאותיים, לרוב זוהי נחלתו של אוהד הפועל, חווינו באמת שנתיים נדירות של עונג צרוף, אך היה ברור לכל שהסטטיסטיקה מול קבוצה כמו חיפה חייבת להתיישר בסופו של יום ואכן אותה ציפייה קיימה עצמה.

משום מה אותה דרך שהייתי רגיל שנים לעשות מאוכזב ומוכה הניבה דיון לא על עצם המשחק עם יושבי הרכב, אלא שיחה על הזדהות, שיחה שעד היום מחלחלת לשד עצמותי ובינתי, שד שנראה לי שד ( DEMON ), באותה שיחה נפל לי האסימון שכיום במדינה כמו שלנו ישנו מצב חזק שהמקום היחידי בו אני מצליח לייצר יכולת הזדהות היא רק אצל הפועל והשפה.
בואו נהיה כנים, מדינת ישראל על סף פשיטת רגל, כל המפלגות באשר הן מייצרות מנהיגים שלא הייתי נותן להם לפתוח דוכן פלאפל כי יש מצב שהם היו מנסים למחזר את השמן ורוב הסיכויים שמנת פלאפל שהייתה אמורה לעלות לצרכן לא יותר מ-16-18 שקל, הייתה עולה לבסוף לצרכן קרוב ל-40 ₪ בטענה שזאת מנה שמייצגת את שיא הקולינריה בעולם הפלאפל המזרח תיכוני וגם שדמי השכירות שעליהם לשלם עבור המקום בכיכר המרכזית במדינה מצריך אותם לגבות יותר עבור הטחינה , בינתיים רבבות מאוכלי המנה היו בדרכם לשטיפת קיבה כאשר חלקם אומר "פלאפל זה המאכל הכי ישראלי בעיני" והאחרים היו קוראים לזה "מנה עם אופי שכולה סטייל".

אבל ישנה גם הקבוצה השלישית, אותה קבוצה שתיגרר ע"י קבוצת "הכי ישראלי בעיני" ואחרי קבוצת ה-"הסטייל" ובעצם באותו זמן שהם ישבו ויצפו בחבריהם מתענגים על ביסים נוטפים של שמן ממוחזר וטחינה שמטרתה להחזיר את סכום ההשקעה, הם יאכלו חצי מנה ויקללו בלב על זה שמזיינים אותם במחיר ואחרי זה ייקחו עוד מנה בטענה שזה לא דגדג להם את הקיבה, זוהי בעצם הקבוצה המשמעותית ביותר, הקבוצה שתתעצבן ממראה של איש שיעבור דרך אותו דוכן ובטעות יפלט מפיו, כדבר אחד המשתמשים בפורום – "אני אוהב תותים", פתאום התות יראה כמאכל עלוב שאינו יכול לספק קיבתו של איש ובעל ערך תזונתי נמוך ואותו איש שנהנה מטעמו של התות ותחושת השובע שאותו פרי מספק לו כמתסיס, באותה שניה יבצר מתח באוויר שכנראה יגרום ללגלוג לזלזול ובמידה מסוימת לשנאה בלתי ניתנת להבנה שתגרום לו להראות כנחות ויכולה להביא לכך שיד תונף באוויר מצד הקבוצה השלישית, הלא היא קבוצת ה-"חצי מנה ועוד מנה, אין לי שקל, מישהו ישלם על כך" בעוד את קבוצת "הכי ישראלי בעיני" וקבוצת "סטייל" שינכחו במקום רצף האירועים לא יעניין, ככה זה שמתענגים על שמן ממוחזר בידיעה שאתה יכול לסיים בשטיפת קיבה בבית החולים, אתה מתרכז ב-כאן ועכשיו מחוסר יכולת לעמוד את הנזק בטווח הארוך.

ואם להיות יותר תקיף אז – "דם אוהב התותים נהיה הפקר", אנחנו חיים במדינה שכל מהלך של מישהו שנחשב שונה מאתנו יכול להביא אותו למצב שהוא נרדף הלא עוול בכפו כי זה נתפס כחולשה שיכולה לפגוע במרקם האנושי / חברתי או לפי אותה מטאפורה שאני מביא פה לפניכם, מרקם כלל קיבתי וצואתי.

במהלך השלוש שנים שבהם חוויתי כאוהד הפועל קצת נחת ואף רגעי אושר שאם להיות כנים לא חווינו שנים, הואשמנו ביהירות, שחצנות, נרגנות, לא יהודים, לא ישראלים, עוכרי ישראל, גנבים, בכיינים ומה לא... בביקורי במגרשים הרבים בשנים האלה חוויתי ( לאו דווקא באופן אישי ) אלימות פיזית מופרזת מצד שוטרים והקהל של הקבוצה היריבה, ישנה תחושה שכל ילד שעוד לא קרע זוג מגפיים בצ.ה.ל יכול להרים עליך יד בשם קדושת הכפה, כי אחרי הכול הוא קיבל כוחות באותו בוקר מאותו תפילין שהוא הרים בחדר כושר.

ואלה הם אנחנו, אם תרצו או לא, אנחנו כולנו אוהבי תותים, היצורים כפי שאנחנו מכונים, הבעיה היא שקריאת המפה אינה נכונה, הרעיון של לדבוק לצד החלש הוא בעצם לגלות חוסן ובסופו של דבר לגלות איתנות, דבקות אם תרצו, הרי אף אחד לא יכול לעמוד דרך אג'נדה כזאת יכולות פיסיות כאלה או אחרות ואם כן אז הוא אידיוט שהוא בכלל חושב כך ושהוא מביא את עצמו לאותה נק' מחשבה ואם אנו מואשמים על יהירות זה בגלל שבאמת ישנו צד שנמצא תחת משטר אפל של ממחזרי השמן שקשה לו להבין את השפה שלנו, או יותר נכון לא מבין או מכיר את שפת האם שלו.

ישראל 2011 - עם הפועל חי !

חיכיתי לאשכול 'להרים את הראש', לפני שהראש חוטף עוד מכה או שתיים...

שלושה משחקים קריטיים השבוע:
יום רביעי - מול ק"ש
יום חמישי - מול הבקעה
יום שבת/שני - דרבי

להרים את הראש!

המשחק השני נגד הבקעה ביום חמישי

צודק. תוקן.

נגד הבקעה זה ביום חמישי ולא ביום שני.