אין ספק שבחודש האחרון חווינו כאוהדי הפועל אירועים העוברים על קבוצות אחרות במשך עונה שלמה.
תקציר:
בליגה קבוצת הכדורגל בתקופה לא טובה (הפסד לבני יהודה, תיקו באשדוד, מתקפת התקשורת הנאלחת ) מגיעה למקום ראשון בזכות מכבי נתניה ושער בדקות הסיום מול בני יהודה.
שוב צפות לנו התקוות אך התסמונת המוכרת : יום שבת נוסעים לחיפה ובהמשך להתנהלות הבזיונית של ההנהלה וטעיות קשות של מאמננו הנערץ חוטפים על הראש וחוזרים לאחר שבוע אחד בלבד למקום השני המוכר.
כמה ימים לפני אנו נוסעים צפונה למשמר העמק בתחושה דומה לנסיעה לטדי בשנה שעברה לאחר שקבוצת הכדורסל "שוחטת" הליגה מצליחה להכניס עצמה ל"בור" של משחק אחד מהדחה. חזרה מאושרת בדומה לחזרה שבועיים לפני מטבעון שגם שם מיתרון של 20 נק' קוצצנו לנצחון של 2 נק' בקושי.
בגביע קבוצת הכדורגל מותחת אותנו 90 מול מול ה"יהודים".
מעל הכל מככבים בעלי קבוצת הכדורגל במפגן מרשים של דיווח על כל פגישה מסריחה שיש להם עם כל מיני גורמים : אוסידון עם נציגי פלרמו, עם נציגי עמאשה (נראה לי ששחר מתפוצץ מצחוק) , אלי טביב נפגש עם אלי גוטמן (אירוע מכונן) מוני הראל מתראיין , אלי טביב מתראיין, טביב לוקח את כל כסאות הכבוד בקרית אליעזר וכמעט נשכח במלון אבל עוזר לאוהד שאנשי הראל לא עוזרים לו).
רק על מתקפת התקשורת וההתאחדות שני הנבלות/טריפות (כל אחד שיבחר) לא דואגים להגיב.
שלא נדבר על מה שצפוי : סדרת הגמר בכדורסל, מכמבי במופע חוזר מול חיפה, חצי גמר גביע (ונקוה שכמובן הגמר), דרבי והיום אני משער שכולנו קונים גם משחק אליפות מכריע (סדרה דומה למה שקרה בספרד).
כמה מהפכים עוד נעבור שלחלק אנו כמובן מייחלים.
כל מה שנשאר שער"ן תקצה לנו קו נפרד. באמת מגיע לנו מכיוון שבחרנו להיות אוהדי הפועל למרות ש"אמרו לנו ש..".
רק אל תספרו שאתם לא נהנים.
נותרו כרטיסים למשחק מחר - חובת התייצבות .
