חלק א':
http://www.offsidestory.net/?p=253חלק ב' - הסיבוך:
http://www.offsidestory.net/?p=254ציטוט:
לעג'מי אין איך לבוא אלינו בטענות, אנחנו לא נצטרך לשאת איתנו את הכתם של חגיגות אדומות בטדי, הרע במיעוטו יעשה סיבוב הכתרה בבלומפילד - ובסך הכל כל מי שטוב, מרוצה.
חלק ג' - הקליימקס:
http://www.offsidestory.net/?p=256אפילוג - תגובה מתוך חלק ב':
ציטוט:
עוד צלקת.
גמר 99.
גמר 2000.
ה-7:0 למכבי.
ה-4:1 מול סכנין בחיפה.
ה-3:1 לעג'מי בעונת הדאבל.
ה-5:0 בקראקוב.
ה-4:0 בעונה שעברה.
ומהיום, עוד צלקת אחת ברשימה ארוכה מדי. עוד טראומה אחת שתהדהד לנו בראש עוד שנים ארוכות. עוד יום עצוב בהיסטוריה הארוכה של בית"ר ירושלים.
והכי כואב זה שלא היה שם ביזיון. הכי כואב זה שנלחמנו כמו אריות, שחילצנו והרחקנו והיינו אפילו קרובים לנצח את המשחק (עידן טל כוס אמא שלך – מצטער, הייתי חייב) – ובסוף הם הבקיעו וניצחו. שאחרי כל המשחק המטורף הזה עג'מי עוד לקחה את האליפות. פשוט מדהים איך זה שוב הסתדר לטובתה. אם מכבי חיפה מנצחת, עג'מי היו יכולים לנצח 0-7 ולא לקחת אליפות. ואיכשהו, דווקא מול בני יהודה שהגיעה ממוטטת אחרי הגמר, היא לא מצליחה להבקיע. מסיימת רק בתיקו, ובדקה התשעים העג'מיסטים עושים עלינו דאבל בטדי.
המשחק נגמר ב-22:00. רק ב-02:00 הצלחתי להירדם. איך אפשר לישון עם כאב בטן כזה? כשבסיום העונה מגיע גם סיוט העונה…
"כמה צלקות, זה כל מה שנשאר…."