פורום השדים האדומים

שנה שעברה, בטור שלו ב"ישראל היום" ערב משחק קבוצתו השנואה נגד מכבי חיפה שהעניק לה את התואר מכבי בית שאן, הוא כתב כמה הערב הוא לא ירגיש עצוב במיוחד אם הקבוצה שלו תפסיד את המשחק וכו' וכו'. בקיצור, בעיתון "לגיטימי" בישראל, עיתונאי "לגיטימי" בישראל קורא לקבוצה שלו לפתוח רגליים.

ביום של חגיגות האליפות בפארק הירקון, חבר שלי ואני קולטים אותו פתאום הולך מולינו באחד השבילים באונ' ת"א, הולך עם אשתו וחושב לעצמו שבמקום אקדמאי זה אף אחד לא יעז לדרוך על פצעיו בקול רם. איך שקלטנו אותו התחלנו לצעוק לו: "אוי יו יוי, הפועל לקחו דאבל? איזה עצוב זה נכון? איזה כואב". החלאה הצהובה הזאת הרכינה את ראשה ושיננה "נכון" עלוב ושקט.
זה היה לפני שראינו בכלל את מה שהוא אמר בשער החזירים בשריקת הסיום של אותו דרבי. אם רק היינו רואים את זה, היינו מתעללים בו יותר.

גם אני ראיתי אותו לפני המשחק,
תקעתי בו מבט מזלזל וצעקתי "אמן! אמן!!!"
הוא גיחך ונראה כי הצלחתי לעצבן אותו, הוא עבר לידי ושר "אמא שלכם יפה.."

אני לא יודע איזה משחק ראו אוהדי מכבי.
הקבוצה שלהם לא שיחקה כדורגל, לא ניסתה להניע כדור ולשחק מסודר.
המצב של ראנגלוב בתחילת המשחק? איבוד כדור של הקישור האחורי שלנו והמהלך היחיד של מדוניאנין במשחק.
שני המצבים של עטר? העקב של באדיר, וטעות נוספת שלו אחרי כדור ארוך של שחקן הגנה שלהם.
שער השיוויון שלהם? איבוד כדור של שחקנים שלנו 40 מ' מהשער (והיו לנו לפחות שתי הזדמנויות להעיף את הכדור לקיבינימאט).
וכאמור, הבעיטה מ-40 מ' של סידיבה.

הפועל שיחקה מסודר, הניעה כדור בחצי המגרש של מכבי, ורכבה עליהם בדקות הסיום. החמצות של סהר וטוטו ברחבה, בעיטה של גילי, עוד פספוס של זהבי אחרי הרמה טובה של בונדר, והערבוביה דקותיים לסיום.

אם הם חושבים שהקבוצה שלהם היתה קרובה לניצחון, כנראה שהמצב שם יותר קשה ממה שחשבתי.

"הדרבי הכי טוב שלנו ב-3 השנים האחרונות",
ועדיין, הייתם נחותים מאיתנו 80 דקות מהמשחק.

המכביזם החדש