נועם שחם כתב:
הימורים באיזה מחזור חוזרים לשחק עם 4 שחקני הגנה ונוטשים את הרעיון המגוחך הזה של שלושה בלמים?
זה אשכרה שידור חוזר של הטעויות של איווניר ואח"כ של ניסו.
שחקנים בארץ לא יודעים לשחק בשיטה הזו, והמאמנים גם לא יודעים ללמד אותה. בנבחרת זה דווקא עבד יפה מאד, אולי צריך שהרצוג יאמן את הפועל.
כמעט שום דבר בסגל שלנו לא מתאים לשיטה של שלושה בלמים.
המגנים הימניים שלנו הם אבו עביד שהוא חצי בלם, לקו של ארבעה הוא נסבל אבל בקו של חמישה הוא לא יכול לשחק מגן, וניב סרדל שהוא חתיכת שחקן מחריד.
הקישור שלנו לא יצירתי בעליל, אלא מורכב בעיקר משחקנים שיכולים ללחוץ ולחטוף. אם מאחורי שלישיית קישור שמורכבת מאייזן, בואטנג, קופר (היחיד שמראה יכולת יצירתית), עמית מאיר וטמם, משחקים שלושה בלמים ולא שניים, ברור שנראה קבוצה מוגבלת שלא מסוגלת לעבור את החצי. זה פשוט גוש של שחקנים שלא מסוגלים לייצר משחק התקפה.
אין לנו אף קשר יצירתי בסגל. אולי בראון בתיאוריה.
ואנחנו לא יכולים לשחק על מתפרצות, כי אלטמן וקוטליה (שלא לדבר על הרשקוביץ המביך) הם שחקנים איטיים. מילא היו לנו שניים-שלושה סילונים למעלה והיינו משחקים על בונקר ומתפרצות, אבל גם זה לא המצב.
החלק היחיד בסגל שמותאם למערך הזה הוא עמדת המגן השמאלי עם ליידנר. וזה פשוט מביך לאנוס את כל הסגל לשחק בשיטה שלא מתאימה לו בעליל בשביל להתאים אותה לשחקן אחד.
שני המשחקים הכי טובים של הפועל בעונה שעברה היו שני המשחקים הראשונים אחרי החזרה מהפגרה, בניצחונות על חיפה ובית"ר. הראינו במשחקים האלה משחק לחץ נהדר שהוביל להמון חטיפות ומצבים במתפרצות בעקבות זאת. זה חיפה על התקפה מוגבלת והגנה בעייתית. אחר כך השחקנים די נפלו מהרגליים כי זו לא שיטה שהיה אפשר להתמיד בה עם סגל קצר ושני משחקים בשבוע, והתחלנו לקבל תבוסות, אבל זה היה יכול להיות בסיס שאפשר לבנות עליו. במקום זה במערך של שלושה בלמים אנחנו פשוט יושבים מאחורה ומחכים שהיריבה תתן גול.