האדום הצורר כתב:
Red or Dead כתב:
ההבדל הוא שאצל עומר הייתה על השולחן הצעה בכמה מיליוני שקלים מאוסטריה וינה וסביר להניח שהיו עוד אלטרנטיבות בחו״ל.
אצל גילי לא היו שום הצעות מלבד מכבי, רק התעניינות מחיפה שממש לא התכוונה להציע משהו שקרוב למה שמכבי שילמה.
מה היה קורה אם עומר היה עומד באותה סיטואציה של גילי? לא יודע.
גילי עמד במבחן 100 פעם לפני המעבר, וברור שהפעם ההיא בה נשבר וחתם שם הפכה את כל הפעמים שסירב להם לשום דבר, אבל בתכלס הוא די היה קורבן של הנסיבות ושל האפס חיים רמון.
לא רוצה אותו בחזרה גם כי מקצועית זה כבר לא זה וגם כי הקהל יעשה לו את המוות ואין שום צורך בכך.
ממש מסכן. עמד במבחן של להרוויח רק 300 אלף יורו בעונה בהפועל במקום לעבור למכבי. רחמיי הגדולים ולבי שותת דם עבורו.
בכל אופן, למי שתהה מה יצא לעומר דמארי מזה - תדמיין שיש לך בית, שאתה מרגיש קשור ושייך אליו, שאתה אהוב בו, שאתה יודע שלמשך כל חייך תהיה חלק משמעותי ממנו, בין אם תחזור אליו או לא מבחינה פיזית. זה לא קשור לרומנטיקה אלא למשמעות העמוקה שיש לכדורגל בחיים של אנשים שאוהבים אותו ובמציאות של כדורגלנים בפרט (בעבר ובהווה). תראה איך גם ורמוט וגם גרשון ממש מתחננים לאוהדי הפועל לסלוח להם, איך שניהם מרגישים כאילו אין להם בית לחזור אליו וכמה זה חסר להם. לקרוא לזה כגנאי "רומנטיקה" (כאילו יש ברומנטיקה משהו רע) זה לפספס לגמרי את הנקודה.
זה ממש לא גנאי אלא זאת המציאות, יש כאלו שמוכנים להשלים איתה ויש כאלו שלא
אותו בית חם של דמארי רצה לחתוך אותו בתחילת העונה, השאיר אותו ביציע כל העונה, הכניס אותו כחילוף בדקות אחרונות ובעיקר לא באמת האמין בו
יש לך ספק אם אותו בית חם יתן לדמארי חוזה לעונה הבאה? יש לך ספק שדמארי לא היה מפיק יותר תועלת (וכן גם יותר כסף, שחקנים משחקים בראש ובראשונה בשביל כסף) במקום אחר שהוא לא הבית שלו? בסופו של דבר הוא שחקן ויש חיים של אחרי המשחק
חיים שלמים, אתה פורש בגיל 35 בערך ומאז אתה צריך לדאוג לעצמך, אותו הבית ממש לא הולך לדאוג לך
לא חסר דוגמאות של שחקנים שבאו לקראת המועדון ובתמורה המועדון קיצץ להם את המשכורות או הראה להם את הדרך החוצה
מה שאני בא להגיד שכל המשמעויות העמוקות האלו לא באמת באות לידי ביטוי בכדורגל המודרני אז יש 2 אפשריות, לנסות להמשיך לחיות בעידן שלא קיים ולהתאכזב בכל פעם ששאר העולם לא נוהג כמוך או להתעדכן להווה, עם כמה שהוא פחות מייצג את המשמעות של הכדורגל עבורינו האוהדים זה המצב ובאמת שאי אפשר לשנות אותו
ומעבר לכך, ורמוט בכלל לא ביצע את ה״החלטה הקרה״ הזאת מהשיקולים האלו, היה לו 2 אופציות על השולחן או מועדון שרוצה שהוא יעזוב עכשיו כי יותר חשוב לו הכסף או מועדון שרץ לאליפות, משלם יפה מאוד, ידאג לו לכושר ולרמת משחק ובכללי לכל הצרכים שלו
אני חושב שזה מאוד קל לנו כאוהדים להגיד ״בוגד״ אבל אנחנו שוכחים שהם בני אדם ויש להם חיים מעבר לקבוצה ושחקן שמתנהג כמו אוהד בסופו של דבר ימצא את עצמו ביציע (עם כמה קלישאתי שזה נשמע)