(מתוך One)
ערעור שתי הקבוצות על העונשים:
הפועל:
ציטוט:
“המערערת טוענת כי עונש הרדיוס המושת על הקבוצה, יכול שיפגע אנושות בסיכויה של הקבוצה לשרוד בליגת העל, שמשמעותה פגיעה כלכלית קשה בקבוצה , וזאת בניגוד לכללי הצדק הטבעי הקובעים כי תוצאות ספורטיביות יש לקבוע במגרש הכדורגל ולא במגרש המשפטי. זאת ועוד, עסקינן, כידוע לכל, בקבוצה אשר הייתה מצויה בכאוס כלכלי וניהולי, שבסופו של יום, הגיעה לפירוק, פירוק אשר הביא בסופו של יום את הקבוצה לירידה לליגת המשנה”.
“אותו קומץ עושה כל שביכולתו על מנת להביא להחלפת הנהלת המערערת, בדרך של סילוק הנהלת המועדון, ולצורך כך נוקט אותו קומץ “פורעים” בפעולות אשר יש בהן כדי לגרום להעמדת המערערת לדין על מנת שיושתו עליה עונשים כבדים. אנו פונים ומבקשים בכל לשון של בקשה לציין בפנינו האם ישנה פעולה אשר אנחנו נדרשים או מצופים לעשות ואיננו עושים, מעבר לפעולות שפורטו לעיל? אבקש בכל לשון של בקשה לשפוט אותנו על הצעדים אותם אנו עושים ולא בהכרח רק על פי התוצאה הסופית שכידוע אינם בשליטתנו ”.
“המערערת טוענת כי כפי שפורט בהרחבה לעיל, טעה כבוד ביה”ד המשמעתי בהרשעה ובעונש לא מידתי שהשית עליה. המערערת טוענת כי היה ולא עוכב ביצוע העונש נשוא ההחלטה, יגרם לה נזק כספי מידי בסך של מיליון ש”ח, הפסד שיכול ויביא לפגיעה כלכלית, פגיעה בה לא תוכל לעמוד המערערת”.
“המערערת טוענת כי לאור העונש הכבד והלא מידתי, לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי ביה”ד התעלם לחלוטין מפעולותיה הרבה של המערערת במניעת מעשים לא חוקיים וגזר עליה עונש כבד, לא מידתי וחסר פרופורציה לעובדות נשוא כתב האישום ולטענות ההגנה של המערערת, כמו גם התעלמותו המוחלטת של הדיין הנכבד ממקרי העבר, מהיות המקרה התפרעות של אנשים בודדים ומהקושי האובייקטיבי בזיהוי פורעי החוק. לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי ביה”ד מחמיר עם המערערת יתר על המידה ובאופן שונה מקבוצות אחרות, מתייחס למערערת כשעיר לעזאזל וגזר עליה עונש לא מידתי”
במתחם חודורוב הולכים בכל הכוח במטרה להיאבק בעונש הקשה וכן מבקשים עיכוב הליכים עד לדיון מעמיק בנושא במסגרת ההתאחדות . .
הם:
ציטוט:
"עניינו של ערעור זה בענישה קשה ביותר, חסרת היגיון ותכלית, אשר מוטלת על הקבוצה וקהלה הגדול (עשרות אלפים), ללא כל אבחנה, תוך התעלמות מוחלטת מכך שמדובר במעשה של בודדים (ארבעה עבריינים) שנתפסו על ידי המערערת על אף שהיה זה משחק חוץ שלה והורחקו ממשחקיה. ההחלטה מתעלמת, לחלוטין, מהפועלות חסרות התקדים שנעשות ע”י המערערת למיגור אלימות וגזענות ושהוצגו בפירוט רב בפני ביה”ד קמא הנכבד. מדובר בענישה הפוגעת פגיעה אנושה בעקרון הספורטיביות, תוך הישענות על תיאוריות בגין אחריות שילוחית המנותקות מהמציאות, חסרות בסיס משפטי ועובדתי”.
“לשיא האבסורד הגיע ביה”ד כשהחליט על השתת עונש רדיוס, עונש אשר חלף מעולם הכדורגל (מלבד ישראל) לפני שנים רבות ואשר אין לו כל תכלית המשרתת את מטרות הענישה. עונש זה פוגע בקהל הטוב, ציבור רחב וגדול שמהווה את הרוב, אשר כולנו רוצים שיבוא למשחקי הכדורגל וימשיך לרכוש מנויים, על לא עוול בכפו. אין זה הגיוני לשלוח 30 אלף אוהדי כדורגל מת”א לחיפה בשעה לילה, כשהעבריינים נתפסו ונענשו חמורות. גם סגירת שערים 10-11 משוללת כל הגיון לגבי המערערת מאחר והיא הייתה הקבוצה האורחת, אשר אוהדיה ישבו ביציעים אלו הורכבו מהקהלים של כל שערי הקבוצה במשחקי הבית שלה”.
“לא רק שביה”ד התעלם מהוראות התקנון אשר מעניקות לו שיקול דעת ולמעשה מחייבות להקל משמעותית במקרים מסוג אלו, אלא דווקא בחר ביה”ד קמא להחמיר עם הקבוצה והשית עליה עונשים כבדים בהרבה מהעונשים הקבועים בתקנון לעבירה ראשונה בעונה בהתאם לתקנון. לפיכך על מנת להשיג הרתעה אמיתית, יעילה ומשמעותית כנגד מבצעי העבירה, באופן שיכול להביא את העבריינים לדין ולהענישם באופן אישי בדרך קשה ומכבידה. קבוצה אשר פעלה באופן חריג ומעבר למצופה והביאה לתפיסתם וענישתם של העבריינים ראויה לשבח ולא לעונש קולקטיבי, בגין אחריות שילוחית.
“שגה ביה”ד הנכבד כאשר התעלם ממאמציה חסרי התקדים של המערערת למיגור תופעות האלימות והגזענות. מדובר בענישה הפוגעת פגיעה אנושה בעקרון הספורטיביות, בקהל רב וטוב של אוהדי כדורגל וכן פוגעת בסיכוייה של המערערת לזכות באליפות המדינה. לאור כל נימוק ונימוק שהובא לעיל, לא כל שכן, לאור משקלם המצטבר של הנימוקים, יש לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה, לזכות את הקבוצה ולחלופין להפחית מעונשה”.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
