פורום השדים האדומים

בעקבות ויכוח עם חבר:
כדורגל משחקים 90 דקות - נניח 95 דקות אם נחשיב את תוספות הזמן.
כמה זמן מתוך זה משחקים נטו? יש סטטיסטיקה לגבי זה?
אני אומר 70-75 דקות. הוא אומר 85.
אנא תעזרו לפני שנלך על זה מכות

לפני כמה שנים אני זוכר שהממוצע עמד על 65 בערך

בארץ יש משחקים שזה באזור ה-55 עד 60...

אני גם חושב שלאזור ה 65.
וכמו שרשמו יש משחקים גם עם פחות. כל העכו האלה שגנבו לנו זמן מדקה 6 של המשחק.
בליגות הגדולות אני משאר ש 70-75 . תלוי בקבוצות. אבל אין כאילו גנבות זמן כמו פה מדקה 6 .

בהחלט כן.

ממה שאני זוכר,
מה שכתבו פה נכון, בין 60 ל65.

בארץ אני משער ש50.

בליגת האלופות זה 60 דקות: http://www.uefa.com/uefachampionsleague ... index.html

היות ובליגה השישית בטיבה כל הפסקה במשחק (אפילו לצורך הוצאת כדור חוץ) נמשכת לפחות חצי דקה, ולנוכח הנתון שיובל הביא, אני מעריך שבארץ משחקים בפועל בכל משחק הרבה פחות מ-45 דקות (אם מודדים כמו שאופ"א מודדת בצ'מפיונס).

בישראל משחקים כדורגל בין 3 ל6 דקות שזה שתי התקפות ראויות (מהירות, חכמות, מדוייקות, יעילות) בממוצע

משחקים בקקה -55-50 דקות להערכתי.

ממש פרדוקס להגיד ששתי התקפות מהירות וטובות זה בין 3 ל6 דקות.
יותר בכיוון של חצי דקה.

ההרגשה שלי היא שלא משחקים פה מעט זמן נטו באופן קיצוני, אלא שבזמן הזה הכל קורה מאד מאד לאט. אבל אולי אני טועה.

גם וגם.
הנעת כדור סופר איטית, ותכלס לא קורה כלום. בנוסף לזה שיש עצירות מאוד מאוד ארוכות. (אני הכי שונא שכל כדור חופשי על סף ה16 מעביר באיזור ה3 דקות)

מה ההגדרה של "משחקים"? כשהכדור רץ על המגרש?

גם וגם.
זה שהכול קורה לאט זה ברור.
אבל:
יש עוד ליגות שכל מגע עם שוער גורר עצירה של המשחק לכמה דקות?
שבכל הוצאת חוץ הכדור פתאום נעלם, וילד הכדורים לא מוסר טוב, והשחקן שהכדור הגיע אליו מחליט בסוף שמישהו אחר יוציא את החוץ....?
שב-99% מהמקרים הצוות הרפואי של הקבוצה עולה למגרש בריצה (קלה במיוחד, יש לציין) רק כדי לגלות שבדיוק בשניה שהוא מגיע לשחקן הפצוע, הוא נעמד על הרגליים ורק רוצה לשטוף את הפנים עם קצת מים?
וכו' וכו' וכו'

להתמסרות חסרת תכלית בין שחקני ההגנה לקישור ומסירות אחורה , איבודי כדור ואיטיות מחרידה לא קוראים כדורגל. כדורגל זה מהירות, התקפה יצירתית ולא מקריות שמידי פעם מסתיימת בגול. כל דאבל פס זוכה פה לתשואות, ההרמות ב90 אחוז מהמקרים לא מתוכננות, פשוט מרימים ואלוהים גדול אולי יפגע בקרחת של מישהו. תראו אותנו ואת המחלה, שתי הקבוצות הבכירות, שכונה ותת רמה זה אנדרסטייטמנט. 2-3 שחקנים סבירים שסביבם נבנת קבוצה. אין פה מינימום של כבוד לעמדה של שחקן במגרש.הדבר היחיד שברמה אירופאית פה זה מחירי הכרטיסים. אותנו זה לא מעניין כאהודי הפועל תנו לנו את ה1-0 המקרי כמו במשחק האחרון וללכת הבייתה אבל כדורגל? זה לא.

אליהו, כולנו סומכים עליך שבתפקידך כחבר כנסת תאסור את כל הדברים האלה (מבזבוזי זמן ועד התמסרויות חסרות תכלית) בחוק מדינה.

אגב, היחיד שעשה משהו בעניין היה השבועון הכדורגל "ראשון" ז"ל, שיצא בתחילת עונת הדאבל 99/00 ושרד עד כמה מחזורים לתוך עונת 01/02.
בכל משחק - לצד הרכבים, ציונים וכו' - היו מציינים שם כמה זמן נטו שיחקו.

צחוק צחוק אבל יש משחקים שהם ממש פשע חח לא אזכיר שמות של שחקנים שלנו אבל שחקן שמקבל עשרות ואולי מאות אלפי דולרים ולא מואיל בטובו לפחות לרוץ, צריך לשלול לו את הרשיון לשחק, לא?

איטליה וספרד.

אני זוכר איזשהו ראיון של אלון יפת במסגרת חדשות הספורט, שהוא אמר שבארץ משחקים 40 דקות נטו לעומת 60 בחו"ל.

מי כמוהו יודע כמה צריך להוסיף ...

זה שאלה טובה. הנתון שיובל הביא מתייחס ל-possessions. האם הזמן שעובר מהגבהה עד שקבוצה זוכה בכדור נחשב או לא?

מן הסתם.
בול אין פליי.

נראה לי שמודדים כל "חתיכת פוזשן" מהרגע ששחקן מהקבוצה שלך נוגע בכדור, עד הרגש ששחקן היריבה נוגע בכדור.
ככה יוצא שכל עוד הכדור במשחק יש למישהו פוזשן (מי שנגע אחרון בכדור).

הראיון עם ראצ'וניצה

יש גליונות שלהם שאני שומר עד היום.

ה"ראשון" הראשון יצא בוקר אחרי שניצחנו את מכבי פ"ת 1:5 (מחזור 7), עם תמונה של קשטן והכותרת "הקוסם".

אני זוכר גם שאחרי ההפסד לראשל"צ 1:2 באותה עונה, עם יכולת ירודה של גרשון, היתה תמונה שלו עם הכותרת "דוגמניות בע"מ".

בתחילת עונת 00/01, אחרי שניצחנו במחזור הראשון 0:4 באשדוד, היתה תמונה של אבי תקווה חוגג והכותרת היתה "ומי מקום ראשון?".

אני זוכר שאת הראיון עם ראצוניצה קראנו כולם במגרש באשדוד כשחילקו את העיתון

לדעתי הם גם אלה שחשפו את שמות שבעת המעורבים בפרשת "הנבחרת והצעירה": אפק, בלילי, טועמה, גפני, דגו, מני לוי ווילנר.

אני זוכר שבכל יום ראשון,בדרך לבית ספר, הייתי עוצר במכולת וקונה גיליון (3 ש"ח, אם אני זוכר נכון),
מגיע לבית ספר, קורא הכל.
ואז הולך הביתה.

הייתי קונה שניים, כי תמיד ביקשו לקרוא ממני.

כמה שנים אחרי שנסגר, כשהגעתי למערכת "העיר" שבה כתבו חלק גדול מכותבי "ראשון" (שהיה גם הוא שייך לרשת שוקן) וסיפרתי איך אהבתי את השבועון הזה, אמרו לי: "אה, זה היית אתה?".

האמת?
אני זוכר שהיינו חבורה נכבדת של נערים בבית ספר שהיו קוראים את זה.

איזה נוסטלגיה הכנסתם בי יא אללה.
אני זוכר שהייתי בכיתה ו' ואבא תמיד היה עוצר בקיוסק בדרך לבית ספר ביום ראשון.
קונה 2, אחד מביא לי ואחד לוקח לעצמו.

זה יצא בעונה שהיה חשק לקרוא כל פסקה קטנה על הקבוצה.
כל יום ראשון בבוקר יוצאים 5 דקות יותר מוקדם במידה והפועל ניצחו בשבת.