ארבעת המופלאים כתב:
פעם בכדורגל לשופט לא היו כרטיסים. המקבילה לכרטיס צהוב של היום היה אזהרה של השופט לשחקן עם האצבע בתנועת נו נו נו. המקבילה לכרטיס אדום היתה תנועת יד חדה של השופט הצידה, באצבע מושטת המורה: החוצה!
פעם בכדורגל כשהיה פנדל השופט היה סופר 11 צעדים מקו השער כדי לקבוע את מקום הבעיטה.
פעם בכדורגל היו מותרים רק שני חילופים
פעם בכדורגל הישראלי היו הצגות כפולות, ולעיתים משולשות, בבלומפילד. משעה 10:30 (שמשון) ועד 15:30 (בד"כ הפועל). הכל בכרטיס אחד.
פעם בכדורגל קורות השערים היו מרובעות ועשויות מעץ.
פעם בכדורגל היו משחקים בשיטת WM שזה אומר:
שוער
מגן שמאלי-בלם-מגן ימני
רץ שמאלי-רץ ימני
מקשר שמאלי-מקשר ימני
קיצוני שמאלי-קיצוני ימני
חלוץ מרכזי
היה נהוג שלמגינים אסור לעבור את קו החצי. זה לא תפקידם.
פעם בכדורגל היתה רומנטיקה. היום יש פירוטכניקה
פעם בכדורגל לא היו מותרים חילופים בכלל. אחרי הרבה שנים הותר חילוף אחד. שחקן שנפצע והיה יכול לעמוד על הרגליים היה עובר לשחק "קיצוני שמאלי סטטיסט".
פעם בכדורגל היה "מגרש" ביתי לכל קבוצה. לנו היה המקדש בלומפילד, מקקי שחקו ב"אצטדיון" המכביה. הפועל ירושליים בקטמון, ביט"ר י"ם בימק"א, הפועל חיפה בקריית חיים, מכבי חיפה בקרית אליעזר, הפועל פ"ת בצד אחד של הכביש ומכבי פ"ת בצד השני.
פעם בכדורגל היה שחקן של הפועל ושחקן של קבוצה אחרת. ידעת מי השחקנים שלך בעונות שעברו, בעונה הנוכחית וקדימה עד סוף הקריירה. ההזדהות עם הקבוצה היתה בלב שלם.
פעם הכדורגל היה משחק עממי, שווה לכל נפש.