alchemist כתב:
יש פה שעמום בתקופה האחרונה, בואו נתעורר...
גדלנו, כל אחד פה הוא עולם ומלואו, יש כאן אנשים מכל העולם, אבל הפועל שלנו היא מה שחיברה בינינו כבר מעל ל-80 שנה.
הקהל שינה את עורו במהלך השנים, קהל מעורב עם אוהדי הקבוצות וצביון אחר, משער 7 שקיבל ברקס מההנהלה מהאחים של סיני, הכפיים בתקופת תאומים ועד אולטראס הפועל שאני אוהב מאוד.
אם יש בקבוצה בארץ משהו שמחבר אותה, אז בביתר יש את אלי אוחנה בחיפה בניון ברקוביץ וכאלה במכבי נימני וכו', אצלנו... עם כל הכבוד לסיני חלפון אלי כהן ויש לי כבוד.. הפועל זה יותר מהכל המועדון... קהל, דאגב לקבוצה, לא באלימות ברגש כמו הורה לילד.
הרבה פעמים ניסיתי לחשוב מיהו השחקן של הפועל שהכי התחברתי אליו עד היום.. לא היו הרבה, הכל לווה עם משהו שגרם לי להוריד מהערך של אותו שחקן..
בעניין זה, מעניין אותי מה הרגע שבו היית רוצה להחליף אחד משחקני הפועל על הדשא ולהיות שם במקומו...
אז בשביל הספתח אני אספר..
בתור ילד, משחק ראשון שהלכתי לבד בלי אבא שלי, משחק גביע, מול הצהובים מהצד השני, חצי פנים צבועות אדום חצי לבן, מתכונן... על הדשא, חזן, חלפון, ניסו אביטן שרון מימר אבי אזואלי וחבריהם. קיבלנו 3:1.. לא אשכח את הרגע שאני בתור ילד שומע שתוך שערי שער 5 את זה שאנחנו נתנו להם בשביל משחק הגביע שיערך כמה ימים אחרי..
זה היה רגע שבו הייתי רוצה לעלות על הדשא, לקחת את הכדור ולשים את הכל על המגרש. לשבור רגליים לצהובים, בתקופה הזאת 90% מהילדים מהבצפר היו אוהדי מכבי ואנחנו אכלנו...
איפה אתה היית רוצה לשים את המדים האדומים ולעלות לדשא?
זה היה 3-0 לזכרוני, לא 3-1. זה היה בפסח, הייתי באילת והקשבנו לשידור מהחדר במלון.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
לעמי נאווי).
