הלכתי בשבת למשחק כדורגל בגרמניה הרטה נגד שטוטגרט. לא פעם ראשונה באירופה, אבל פעם ראשונה בגרמניה, החוויה מתחילה כבר בתחנת רכבת בדרך, כל אוהד מבוגר לוקח לעצמו שלוש בירות במבצע שבחנות ברכבת, שותים ומחכים לרכבת, הנסיעה עצמה יפה ושמחה, יורדים כמה מטרים מהאיצטדיון, והקהל צועד בשקט יחסי, עד שאחד מתחיל את הקריאות של הרטה, ביניהם מלא אוהדי שטוטגרט מסתובבים, מאוד לא מאוימים. יש שני שוטרים בתחנת רכבת. ועוד שניים על השביל. השביל מהתחנה מוביל למלא דוכנים של בירות ונקניקיות עם תורים ארוכים. אחרי שעברתי את הבדיקה הגופנית והכרטיס, מסביב לאיצטדיון יש מעין שטח ירוק עליו יש כמה דוכנים של אוכל, שתיה, ממתקים לילדים, מרצ'נדייז ומלא שירותים. יש מקום עם מגלשות מתנפחות לילדים, מקום שמשמיע מוזיקה, נכנסים לאצטדיון סדרנים חייכנים מסבירים לך איפה אתה יושב (הופתעתי לגלות שיש כסאות במגרש), הקמיע של הרטה יורה צעיפים לקהל מרובה (קטפתי לעצמי צעיף בזינוק שלא היה מבייש את פיטר קרמנס האגדי, התעופפות מזהירה מעל שני ילדים ושמן, רק בשביל לשמוע איזה בחור מאחורי אומר בעברית "ראית זה כמעט היה לי ביד"). הקהל של הרטה עשה תפאורה של יד פוקר רויאל פלאש של לב כחול, כל קלף על דגל נפרד כשרק המלכה בולטת קצת והיא בצבע. הקהל של שטוטגרט עשה תפאורה דומה למשהו שאנחנו עשינו פעם, הם עשו רכבת ומחלונות הוציאו דגלים, והיו דגלי פרישה גדולים ויפים בצדדים. בירות בתוך האצטדיון זה לא רק לגיטימי זה כמעט חובה, מסתובבים עם קנקנים גדולים מפלסטיק, בתוך היציע יש את הסדרנים והסדרניות של הכרטיסים בכניסה, זהו, על המגרש עומדים על מסלול הריצה יש עשרה מאבטחים שעומדים עם הפנים לאולטראס. זהו. המשחק נגמר 2-1 להרטה, אני אוהד שטוטגרט מגיל 5 בערך. אבל עמדתי ומחאתי כפיים להרטה, כי זה לא בוער בי כמו הפועל, כי כולם עשו את זה ובכל זאת הייתי באצטדיון שהיטלר בנה זה היה מוזר ללכת נגד הזרם דווקא שם וכו'. ביציאה מהמגרש, יש מגרשי חניה, חלק הולכים לרכבת, חלק הולכים לתחתית, חלק נשארים לשתות. ברכבת התחתית עומדים סדרנים ליד הקרונות, ברגע שהקרון מתמלא הם נעמדים ליד הכניסה ומרימים יד, גשגולם מרימים ידיים הקרונות נסגרים ונוסעים ותוך דקה בערך מגיעה עוד רכבת. כל כך כיף, כל כך קל, כל כך יעיל. חוצמזה, היה מאוד מוזר אבל ראיתי שלושה אנשים עיוורים ביציע. זו פעם ראשונה שאני רואה עיוורים בכדורגל. אבל שלושה ביציע שלי? זה המון. כל הכבוד. (למרות שאני חייב להגיד שהאוהד שישב מתחתי מעל הכניסה של שער 5 עם חולצת אתלטיקו גם עיוור לכדורגל, אבל הוא לא מסתובב עם מקל)
|