פורום השדים האדומים

עונת 97/98: 10 נצחונות, 4 תיקו, 1 הפסד - 75.5% הצלחה.
עונת 98/99: 11 נצחונות, 3 תיקו, 1 הפסד - 80% הצלחה.
עונת 99/00: 16 נצחונות, 3 תיקו, 1 הפסד - 85% הצלחה.
עונת 00/01: 13 נצחונות, 3 תיקו, 3 הפסדים - 73.6% הצלחה.
עונת 01/02: 13 נצחונות, 4 תיקו, 0 הפסדים - 84.3% הצלחה.
עונת 02/03: 11 נצחונות, 4 תיקו, 2 הפסדים - 72.5% הצלחה.
עונת 03/04: 12 נצחונות, 2 תיקו, 3 הפסדים - 74.5% הצלחה.
עונת 04/05: 8 נצחונות, 4 תיקו, 4 הפסדים - 58.3% הצלחה.
עונת 05/06: 9 נצחונות, 7 תיקו, 1 הפסד - 66.6% הצלחה.
עונת 06/07: 10 נצחונות, 4 תיקו, 3 הפסדים - 66.6% הצלחה.
עונת 07/08: 7 נצחונות, 1 תיקו, 8 הפסדים - 45.8% הצלחה.
עונת 08/09: 11 נצחונות, 4 תיקו, 1 הפסדים - 74.5% הצלחה.
עונת 09/10: 13 נצחונות, 4 תיקו, 1 הפסד - 79.6% הצלחה.
עונת 10/11: 12 נצחונות, 3 תיקו, 3 הפסדים - 72.2% הצלחה.
עונת 11/12: 9 נצחונות, 8 תיקו, 2 הפסדים - 61.4% הצלחה.
עונת 12/13: 9 נצחונות, 5 תיקו, 4 הפסדים - 59.2% הצלחה.
עונת 13/14 (בינתיים): 3 נצחונות, 2 תיקו, 2 הפסדים - 52.3% הצלחה.

לא שאני חובב גדול של תיאוריות עידוד וקהל למיניהן, אבל אם למישהו היה ספק שבלומפילד הפסיק להיות מבצר בשנים האחרונות שיסתכל על הנתונים האלה.
תגידו שזה תלוי הישגים? תראו שאפילו בעונות של כלום (03/04, 05/06, 06/07) בקושי היינו מפסידים. בטח לא לקבוצות "קטנות". קבוצות לא היו באות לבלומפילד ויודעות שהן במעמד שווה. כנ"ל שופטים.
משחקי בית איבדו משמעות. וקחו בחשבון שעד עונת 08/09 היינו 2,000-1,500 איש פחות בממוצע.

אם יש לך את אותו דבר אבל על משחקי חוץ זה יהיה מעולה
ב3 שנים האחרונות אנחנו פשוט נראים פח אז נראה אם גם בחוץ יש ירידה באחוזים או שבאמת בלומפילד הפסיק להיות מבצר

זה בא ביחד הקהל ורמת העידוד שמדרדרת מעונה לעונה, אני לא זוכר משחק כל כך גרוע מבחינת עידוד כמו היום

אם הייתי יודע איך, הייתי מעלה תמונה מאתמול בשעה 20:30. 20 דקות לפני השריקה. 100 איש בשער 5 ועוד 100 ביתר היציעים.
פשוט בושה וחרפה. כל אוהד עושה מה שבזין שלו. מגיע מתי שבא לו, לא מעודד. אני מניח שכמעט כל מי שקורא את זה, גם לא היה אתמול באותה שעה שהוא היה מגיע בימים יפים יותר וגם הוא לא מעודד.
שער 5 גמור. שער 7 בכלל כבר לא עודד או ניסה לעודד שנתיים.
שופטים מגיעים ומזיינים אותנו ואפילו בוז הם לא מקבלים.
קהל מת.

הקהל שבוז מהקבוצה ובעיקר מהאין עתיד אל מול העתיד הוורוד של היריבה המקקיסטית ממול. מחר מגיע מיליונר גדול ואיכותי ורוכש את הפועל, במשחק הבא יהיה בלומפילד גועש.

הרג אותי שכל המשחק שמעו את אוהדי באר שבע פי 2 יותר חזק מאותנו.
ועמדתי על הגדר בין שער 2 לשער 5.
שער 2 לא מעודד כבר שנים, אבל אתמול שער 5 (כולל אני ושכני בשיא הקול) נשמענו אנמים לעומת באר שבע אי שם בשער המקולל.

ואם ניקח את הנקודה שבא התחיל השפל המקצועי (תחילת דצמבר 2012) אז אנחנו עומדים על 6 נצחונות 7 תיקו ו 6 הפסדים 43%
קבוצה שבורה

זה נכון, כבר שנה שנייה כך. אבל אני חושב שזה מחלחל מהדשא ליצעים ולא ההפך, עם כל הפנטזיות על כמה שאנחנו שונים, מיוחדים וכו'..
תראה מה עונה אחת טובה עשתה לקהל של ב"ש.

אם אני זוכר נכון, יש לנו רק שני ניצחונות בבלומפילד (אשדוד ומכבי פ"ת). הניצחון על עכו היה בנתניה. אם תכניסו למשוואה גם את המשחקים באירופה אז אחוז ההצלחה ירד אף יותר.

אם יורשה לי להרחיב את נושא האשכול - הקהל אמש היה חרפה.
לרגעים, חשבתי שהאולטראס החליטו לעשות 'דווקא'. גם הכרזה הלא חכמה של 'לא תשברו אותנו'.
מי רוצה לשבור אתכם? חיים רמון? חג'ג'? השחקנים? רב"ש?
ואם 'לא תשברו אותנו', למה היה עידוד של שבורים?
במקום שהקהל ידחוף את הקבוצה, במשחק שבו השחקנים היו עדיפים על ב"ש, היה בית קברות.
וכשבאר שבע הובילה 1:2, במקום לדחוף, התחילו לשיר שירי דיכאון של "עד המוות הפועל". נורא.

בשער 5 יותר חשוב בימנו להרים דגלים מאשר לעודד.

לגבי הנתונים, זה פשוט עצוב. אגב, גם בדאבל האחרון, ההפסד היחידי שלנו באותה עונה היה בבית.
מעניין לבדוק את אחוזי ההצלחה בבית בכל עונה, לעומת אחוזי ההצלחה בחוץ.

איפה הימים ששופטים היו רועדים מהאוהדים שלנו בבלומפילד,
קבוצות היו משאירות נקודות כבר בדרך לשדרות ירושלים ,בשנתיים האחרונות זה ניראה
כאילו הקהל שבא עושה טובה שהוא מעודד,
יש שירים שלא קשורים למשחק,חבל שככה התדרדרנו

עשו לפני איזה שנה סקר בקרב כל שחקני הליגה איפה הם הכי אוהבים לשחק
הרוב אמר שבבלומפילד נגד הפועל

כי היה יותר חשוב לראות את הכמעט הפסד של המחלה לחולון ואז להיכנס

בדאבל היו לנו 2 הפסדים, אחד לחיפה בבית.
השני לק"ש של רב"ש אם אני לא טועה.

זה לא חדש ששער 5 לא מעורב בנעשה במגרש. לא בשופטים ובטח לא חלילה במהלכי משחק. יש רשימת שירים מוכנה מראש, שרים לפי הסדר במדוייק ושלום ותודה. היה בכלל משחק?

הפסדנו בדאבל פעם אחת.

זה הרבה יותר גרוע כי הנצחון על עכו היה בנתניה ובנוסף הפסדנו בבלומפילד למכבי ועשינו תיקו נגד בני יהודה

וואלה אני נדדתי אתמול לשער 13, תענוג גדול זה לא היה, וראיתי לא מעט פרצופים משער 5 בשערים אחרים.
מצטער, אני לא בן 14, אני לא בא לעודד עם הגב למגרש, ואי אפשר לעודד כשאתה רחוק מהגוש, אני לא מדבר בשם אף אחד, אני לא יכול לעודד כשדגל תקוע לי בפרצוף, והוא תקוע לי בפרצוף כבר יותר משנה, לי נמאס.

אני מסכים. אני משתדל לעודד כל המשחק, אני לא יודע אם אני מצליח כי אני לא תמיד מודע לעצמי בכל המשחק, אבל אני יכול לומר בוודאות שאני מעודד רוב המשחק. כשהדגל מול הפרצוף שלי, אני עסוק רוב הזמן בלנסות לראות את המשחק, וכתוצאה מכך לא מעודד בכלל.
עכשיו, ברור לי, שכל עוד אני בגוש המעודד, אני צריך להתיישר לפי מה שקורה שם (כמו לדוגמא אנשים שלא בא להם לעמוד, יעמדו כשהם שם), אבל אני פשוט לא מסוגל. כמו שזה נראה כרגע אני אצטרך לנדוד, וזה מבאס אותי, כי אני מרגיש שזה פשוט סתם (ואני יושב במקום הזה משהו כמו 15 שנה). אני לא מצליח להבין מה תורמים הדגלים האלה לעידוד בזמן המשחק.

כל מילה של כרובי ודנירד.