Officer Barbrady כתב:
מה באמת קורה להם? הגורם הכי גדול שהורס אותם זה הקהל. לא משנה כמה הם ירצו להשתנות, תרבות האהדה שלהם כבר הושרשה מזמן. זה בעצם תרבות האהדה של כל האוהדים במדינה, חוץ מאצלנו. כל אוהד כדורגל בבסיסו, בכל העולם, מביע את הרגשות שלו במגרש. כשתוקפים ומבקיעים, הקהל מרעיש ומתלהב. כשנותנים מסירה לא נכונה, כשעושים טעות בהגנה, כשתופסים משחק חלש עם הרבה איבודי כדור, הרבה אנחות, צעקות וקללות נשמעות מהיציע. הגרעין המעודד שלנו היה חכם עוד בהתחלה. הוא הבין שלמרות שכרגע זה לא נתפס, ולמרות שכולם מסתכלים המומים, אף פעם לא שורקים בוז לשחקנים בגלל שהם חוטפים גול או מאבדים כדור. כשחוטפים גול, מעודדים ישר אחרי כאילו הבקעת. ככשחקן מכניס גול עצמי, שרים את שיר השחקן שלו ומעודדים אותו. ממציאים שירים שמעבירים שגם אם יפסידו, אנחנו איתם. גם בכשלון, בתקופות רעות, אנחנו שם, לא כועסים ותמיד מאחוריהם. כל תרבות האהדה המיוחדת שיצרנו, מוכיחה את עצמה בגדול בשנים האחרונות. גם כשלא היה ממש כסף, לא היו שחקנים טובים, לא היה מאמן אלוהי, עדיין לא היינו במצב שמכבי נמצאת בו בשנים האחרונות. כן, נלחמנו פעמיים על הירידה, אבל מה שקורה עם חוסר תקציב. הכוח של הקהל גרם לקבוצה להיראות כמו שנראתה בסיום הליגה באותן שתי עונות. זה מה שהעונה הוציא אותנו מהמשבר בתחילת העונה. תחשבו מה היה קורה אם מכבי הייתה פותחת את העונה כמו שפתחנו אותה. הפסד להפועל חיפה, תיקו מביש בעכו, השפלה מק"ש בבית. והכול בארבעת המחזורים הראשונים. מישהו קילל את השחקנים? מישהו שרף את המועדון? מישהו שחט את המאמן?
למרות שכן העברנו להם את הכעס שלנו, שנבע מהמחשבה שהם זורקים בליגה זין ומתאמצים בליגת אלופות, העברנו אותו בצורה הכי טובה שיש. הם התעשתו, ועכשיו אנחנו הקבוצה הכי טובה בארץ. הפסדנו לאשדוד בבית, ולקבוצה שרצה לאליפות, דבר כזה לא ייתכן. אז? זרקנו חפצים על גוטמן? קראנו לגרגורי לבוא אלינו? לא, העברנו את ההפסד, מסתכלים קדימה ושום דבר לא נורא אם הפסדתם. ניצחנו 4-1 את חיפה ואחרי זה הפסדנו לאחת הקבוצות הכי פח בליגה. כמה רעש מצידנו היה על זה? כלום. כפיים, שירי עידוד ותמיכה, זה מה שהם קיבלו מאיתנו. מה קרה בקיץ אחרי כל הפירסומים על אניימה? אולי לא חוזר, לא יוצר קשר, לא מגיב. במשחק הראשון שלו בבלומפילד הוא קיבל כזאת עוצמה בשיר השחקן שלו, שאין מצב שהוא ייתן יכולת חלשה. והנה, למרות כל השביזות שלו בקיץ, הוא אחד השוערים הטובים בעולם.
אולי קל לזלזל בזה, לצחוק ולקרוא לנו לוזרים, אבל זה הדבר הכי חשוב בכדורגל. מועדון כדורגל מורכב מבני אדם. שחקנים, מאמנים, צוות מקצועי ורפואי, הנהלה. כולם בני אדם, כולם נלחצים כשמקללים אותם, כולם נלחצים כש12 אלף אוהדים שלהם שורקים להם בוז, אף אחד לא יודע לתפקד בלחץ.
בגלל זה שחקנים שעוברים אלינו מהיריבות המלחיצות(חיפה, בית"ר, בעיקר מכבי) פורחים אצלנו כמו שהם לא פרחו כל הקריירה שלהם.
אז נכון, אנחנו לוזרים, אנחנו פתטים ומעודדים חזק דווקא בפיגור. אתם ווינרים, מכביסטים, דם צהוב, רומסים את כל מה שבדרך.
בגלל זה אתם איפה שאתם ואנחנו איפה שאנחנו. זונות.
וואו וואו חתיכת מניפסט...למרות שאני מסתייג מהבידול של הקהל שלנו (כי כמו שאמרת-הוא מורכב מבני אדם ולמעט הגרעין הקשה והמעגלים הקרובים אליו, אין כמעט שוני בין מרבית האוהדים שלנו לשלהם), מסכים מאוד עם המסר הכללי.
להרגיע את המערכת זה הכי חשוב, גם בניצחון וגם בכישלון