סומך כתב:
נראה לי שהלינק קצת נעלם בין הציטוטים השונים, הנה הציטוט המלא שלו:
ציטוט:
לנוכח פסל אפולו
בשנת אלפיים וארבעים, לעת מוצ"ש נאה של סתיו
אל בלומפילד יצעדו יחדיו נכד קט וסב.
אדומים צעיפיהם, מתבדרים מעט ברוח,
ליבם טוב עליהם וצעדם בטוח -
מחישים פעמיהם בואכה שארית ישראל
לקול שירי השחקנים, ויאללה הפועל.
והנה מולם בגן כרונינגן, בין עלי שלכת
פסל אבן רם ניצב! ויעמדו שניהם מלכת.
פסלו של כדורגלן הוא, עז מבט ורב פאסון
שיערו חצוי בפסוקת וגופו חסון,
בעיניו בוערת להבה, אומץ בליבו,
והמספר עשר מעטר את גבו.
"פִּסלו של מי, סבי הטוב, ניצב כאן לפניך?
ולמה תקוד קידה מולו, ודוק של דמע בעיניך?"
"בלמנו הוא, נכדי. איש נדיר ואף אדיר,
כי לא היה ולא יהיה כמו וואליד באדיר.
שנים שלא נגמר הוא, תמיד הוסיף לאוץ
עליו יתנפץ כל מכביסט, קשר ואף חלוץ."
מתמלא כבוד הנכד, ומוסיף עוד שאלות:
"ומושלם היה הוא, סבא? כליל המעלות?"
"נו טוף," חושב הסב לרגע, ואז רוטן קלות:
"הכל ידע הוא לנצח, חוץ מהגרלות."
נכתב על ידי איפי טומבי