mkorman1 כתב:
kobster כתב:
יש לנו טביב על הראש וקבוצה להציל. הצילום של דנה והתלונה במשטרה שתבוא בעקבותיו, הם חלק מהדברים שבסופו של דבר יעשו את ההבדל, וזאת בלי להתייחס לאחריות שלה בתור הורה. מה כבר אפשר לצפות מאחת שעושה סמים בבית וממריאה לחו"ל כשהילדה שלה חולה. אם השנה.
יש כאן קטנוניות והיטפלות סתם
דנה רחוקה מלהיות צדיקה אבל אף אחד לא מינה אתכם לשפוט את כישורי האימהות שלה
בואו נחזור כולנו להתעסק בעיקר ולא בטפל
אינני חושב שההיטפלות היא סתמית ויותר מכך בעיקר בית המשפט אינו חושב כך. זוהי עבירה קשה המסכנת את הילד וספרתי את הסיפור האישי שאני מכיר ולצערי יש עוד כאלה. המשמעות של בלימה פתאומית במקרה כזה שהילדה תתעופף לכיוון השמשה במהירות של כ- 50 קמ"ש. הנהג שחושב שיאחוז בהגה אינו יודע שאין סיכוי שאכן יצליח לעשות זאת האינסטינקט האוטומטי שלו/ה יהיה לאחוז בהגה כך ששום דבר לא ימנע מהפעוט/ה להתעופף. מבחינתי אני מתלונן ומצלם כל מקרה כזה גם אם איני רודף אחר בן/בת הזוג - זה פשע גדול מאף להכות את הילד היות ובמקרה וקורה משהו זה ללא שליטה.
הנה ציטוט למה אמר בית המשפט על מקרים דומים :
נסיעה עם ילד על הברכיים - מהו העונש?
מהו גזר הדין אשר יש לגזור על אדם אשר תוך כדי נסיעה האכיל את בנו בן השנתיים אשר יושב על ברכיו. התשובה לכך, נקבע בבית המשפט לתעבורה, הינה כי יש להטיל על אדם זה עונש מכביד וזאת על מנת להביע מורת רוח של ממש מעבירות כגון דא. עונש מרתיע ייגזר על נאשם זה גם משום הצורך בהגנה על הילד, אשר חייב לנסוע כאשר הוא חגור במושב מתאים ולא יושב על ברכי אביו. עם זאת, היות והיה מדובר באדם אשר פרנסתו הינה נהיגה (נהג מונית), בית המשפט קבע כי תוטל על האחרון פסילה רק למשך תשעה חודשים, קנס בסך 2,000 שקלים ופסילה על תנאי.
על פי העובדות בכתב האישום, הנאשם נהג באוקטובר 2007 בשכונת שועפט בירושלים כאשר בנו בן השנתיים יושב על ברכיו והוא מאכיל אותו בבננה. השוטר, דיב סבאג, אשר הבחין במתרחש, הורה לנאשם לעצור בצד הדרך. היות ולא מדובר באירוע שגרתי, השוטר זכר את פרטי המקרה והעיד עליו בבית המשפט.
הנאשם טען כי היות והוא נהג מונית, לא היה ברכב כסא תינוק והילד היה חגור בחגורת בטיחות מאחור. לדבריו, שניות ספורות לפני שעצר אותו השוטר, השתחרר קפיץ חגורת הבטיחות של הקטין והאחרון "קפץ למושב הקידמי". טענותיו של הנאשם לא התקבלו בבית המשפט והוא הורשע לאחר ניהול ההוכחות. בסופו של היום, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבודה, התשכ"א-1961.
נהיגה עם ילד לא חגור מסכנת קודם כל את הילד
בית המשפט מתח ביקורת של ממש על התנהלותו של הנאשם במקרה זה. "נהיגתו של הנאשם הינה נהיגה מסוכנת אשר במהלכה סיכן לא רק את עצמו ואת המשתמשים בדרך, אלא גם את בנו הפעוט", נכתב בגזר הדין, "נהג אשר נוהג ברכב חייב להפנות מלוא תשומת ליבו לנעשה בכביש. מיותר לציין כי כאשר ילד נמצא על ברכיו של הנהג, הדבר דורש מהאחרון תשומת לב שחייבים לעיתים לתת לו, וממילא לא יוכל הנוהג לתת תשומת לב מספקת לנהיגה. ברור אפוא כי אם הנהג/ת מניח/ה את ילדו/ה על ברכיו/ה ובנוסף לכל גם מאכילה/ה אותו, אין אפשרות לנהיגה בטוחה".
הנאשם ניסה לטעון כי כאשר בנו על ברכיו, הוא נוסע באיטיות ובזהירות רבה. השופט ציין כי ייתכן ויש בכך אמת, אך ילד צריך להיות חגור בכסא בטיחות ובמידה והשניים יהיו מעורבים בתאונת דרכים שלא באשמתם,
אין זה אלא סכנה ממשית לחייו של הקטין.
"במקרה שכזה יפגע הילד הלא חגור והתוצאות עלולות להיות טראגיות וכאלה שכולנו נצטער לשמעם", נכתב בגזר הדין, "בית המשפט היה עד לא פעם למקרים בהם ילדים לא חגורים נפגעו קשה בתאונות דרכים. תאונות מסוימות אף גרמו לאובדן חיים. אמנם לא באשמת הנהג אלא נהגים אחרים, אך הילד הוא זה אשר שילם את המחיר הכבד".
בית המשפט אף הביא את דבריו של השופט חן בפרשנת פריימן, 17904/03 מדינת ישראל נ' פריימן פנינה, כאשר בית המשפט גזר על אם שנסעה עם אחד מילדיה על ברכיה עונש של פסילה לשנתיים. האם ערערה על חומרת גזר הדין לבית המשפט המחוזי, וזה השאיר את העונש על כנו תוך שהוא קובע "כי
מדובר בהתנהגות מסוכנת וחמורה, מעין כמוה, אשר יש בה כדי להעיד על העדר מוחלט של שיקול דעת".
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
