לירון האדום כתב:
סימרוטיץ כתב:
לירון האדום כתב:
ספורי שחקן נבחרת ישראל?!
ושים לה שההודעה שלך היא אם ואם ואם.
בסופו של יום אין אם בכדורגל, בפועל נשארנו ליגה מחזור לסיום !
סיימנו פלייאוף תחתון תוך תצוגות כדורגל מזעזעזות של 0:0...
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
לא יעזור לך
יש רק אם אחד , לא אם ואם ואם !
לצד תצוגות מזעזעות של 0:0 היו תצוגות מצויינות
ובפועל אני בכלל לא מבין את הטיעון שלך
אתה אומר אם ואם ואם
ושסיימנו נקודה מירידת ליגה (זה אומר שלא ירדנו ליגה. לא ? )
אז באותה מידה היינו נקודה מפליאוף עליון במחזור שבו נקבעו העולות
אז מדוע לעזאזל שאני אומר אתה זה אתה רושם לי
אם ואם ואם
אבל זה שנשארו מחזור לפני הסוף ליגה זה לא אם ואם ואם ?
קצת מוזר אתה לא חושב ?
Sent from my SM-G955F using Tapatalk
לא, לא מוזר.
העובדה כי שהפועל תל אביב היתה במאבק נגד הירידה עד מחזור לסיום.
זה שבמחזור 4 היית בפלייאוף העליון לא אומר כלום.
כל העונה היית במקומות של פלייאוף תחתון.
אז דגני, ספורי וכל שאר הכוכבים הצליחו במקסימום להוביל את הפועל לפלייאוף תחתון ולמלחמה נגד ירידת ליגה.
תן לי לשחק מגעיל ולסיים בצמרת.
או שאתה לא מבין או שאתה לא רוצה להבין
את המחזור ה 26 הפועל תל אביב סיימה עם 31 נקודות
להפועל חדרה היו 33 נקוודת
כלומר ברגע סיום הליגה הסדירה היינו רחוקים 2 נקוודת מהפליאוף מחי משחק אשדוד כזה
בסיום העונה הסופי לאחר הפליאוף וכו וכו ...
הפועל היתה רחוקה 6 נקודות מהירידה
האם אתה יודע לומר משהו על המשוואה הבאה 6>2 ?
כדי להקל עלייך , אני ממליץ לאפסן את הטיעון של נשארנו מחזור לפני הסוף
או שתהיה הוגן ותקבל את הטיעון שבמחזור קביעת העולות היינו 2 נקודות מהפליאוף
כלומר היינו יותר קרובים להגיע לפליאוף העליון מאשר לרדת ליגה, עד כאן הסבר למה מה שאתה רושם לא הגיוני בתור טיעון
אני בא לראות כדורגל כדי להנות , לא כדי לראות משחק מגעיל
עם רפואה היינו הכי קרובים מאז רב"ש למשהו שדומה לכדורגל עם הזמן גם התוצאות הייו מגיעות.
כאילו לא עברו 10 שנים מאז הדאבל שבעיקר ראינו כדורגל מגעיל וגם לא היינו בצמרת.
חדרה היו עם 32 ואתה עם 28, כלומר באת למחזור בידיעה שפלייאוף לא יהיה ויהי מה.
בנוסף כנראה שגם הזיכרון לא משהו, כי בערב המחזור היו מעלייך 4 קבוצות!!! (לא כולל חדרה עצמה) מה שאומר שהיית צריך לעקוף 5 קבוצות בשביל להיכנס לפלייאוף!!!
פאקינג מקום 11 ואתם עוד מדברים איתי על פלייאוף עליון. אין גבול לגניבת הדעת