פורום השדים האדומים

צמרמורת.
איזה גבר

לא בכל דור זוכה אוהד לראות שחקן/מקצוען/מנהיג/אישיות כמו ואליד באדיר. אני זכיתי.

גול פרידה
תודה לך וואליד

איזה אדם גדול
אחד מהגדולים שיצא לי לראות
תודה רבה

מחוייב, נחוש , מאמין בדרך ובעיקר בעיקר צנוע.
מודל לחיכוי על הרוח שצריכה להיות במחלקת הנוער של הקבוצה.

תודה לבדיר ובהצלחה בהמשך הדרך.

מלך מלך מלך

עצוב לי מאוד שאחד כמוהו לא נשאר במערכת.
מרוב שהוא ספורטאי ענק, שוכחים גם שאחרי שהוא היה לא משהו אצלנו בקישור, הוא התפתח להיות בלם ענק.

מלך.

O Captain! My Captain! our fearful trip is done;
The ship has weather'd every rack, the prize we sought is won;
The port is near, the bells I hear, the people all exulting,
While follow eyes the steady keel, the vessel grim and daring:

But O heart! heart! heart!
O the bleeding drops of red,
Where on the deck my Captain lies,
Fallen cold and dead.

O Captain! my Captain! rise up and hear the bells;
Rise up—for you the flag is flung—for you the bugle trills;
For you bouquets and ribbon'd wreaths—for you the shores a-crowding;
For you they call, the swaying mass, their eager faces turning;

O captain! dear father!
This arm beneath your head;
It is some dream that on the deck,
You've fallen cold and dead.

My Captain does not answer, his lips are pale and still;
My father does not feel my arm, he has no pulse nor will;
The ship is anchor'd safe and sound, its voyage closed and done;
From fearful trip, the victor ship, comes in with object won;

Exult, O shores, and ring, O bells!
But I, with mournful tread,
Walk the deck my captain lies,
Fallen cold and dead.

- וולט וויטמן, שם, שם*.

* שער חמש, על הברזלים.

חשבתי לעשות גרסא מיוחדת בשבילו, אבל האמת, לא צריך.

ואווו,אם אסנ"ת ל"ב הגיע עד הלום להגיד תודה לבאדיר - כנראה שבאמת מגיע לו.

עוד נתגעגע

לדעתי כל הקריירה שלו בפורום,זו הפעם הראשונה שהוא מגיב מחוץ לןןלטון סילבה.

וואליד
תודה על כל מה שנתת לנו. ונתת הרבה. גם בעונה שחורה כזאת היית מהיציבים בקבוצה הזאת.

רק נגמר וכבר מתגעגעים.
אל קפיטן, הקיסר האחרון

איזה בנאדם,איזה גבר

עצוב.
הריצה שלו בטדי זה הדבר הכי מרגש שקרה לי במגרש כדורגל.
תודה לך על הכל.

תודה על קריירה מופלאה

אחרון המוהיקנים

תודה רבה, מלך

שחקן ערבי שהשיג הכל בקריירה ממרר בבכי כשהוא מניף בטדי את צלחת האליפות שהושגה ברגע האחרון כשהוא הקפטן של היריבה השנואה. רגע קוסמי ללא ספק. הוא רץ לקהל בראבאק, יותר מהר משרץ איי-פעם ומרוב ההתלהבות והצעקות 'זה בשבילכם! זה בשבילכם!' הוא לא שם לב שהוא הרים הפוך. ליגת האלופות, משחק בפריימרליג נגד מנצ'סטר יונייטד, נבחרת ישראל, משחקים בלתי-נשכחים עם מכבי חיפה - אני חושב שזה הרגע הכי גדול בקריירה של וואליד באדיר, ספורטאי שאי-אפשר שלא להעריך אם לא להעריץ. גאה שהיה הקפטן של המועדון למשך זמן רב.

איפה נמצא עוד מקצוענים כאלה...

קפטן אמיתי..
מהדור הישן של השחקנים שאהבנו כל כך
היה האבא של השחקנים ב8 שנים האחרונות

אם אני זוכר נכון הוא היחד בעונת הדאבל שלא פיספס אימון אחד