אמיר ונונו כתב:
ראצ'ו כתב:
אחיי גיבורי התהילה!
וגם:
עמי נאווי כתב:
איקונים זה נחמד, אבל מה יקרה אם תשקיעו כולה שעה בעמידה שם?
נניח, ואני סופר-דופר-מגזים, 40 דקות נסיעה כל כיוון.
סה"כ שעתיים וקצת מחוץ לבית. ברגע שירד לי האסימון - הבנתי כמה הייתי בטלן.
כי בטלן שכמוני יודע שתירוצים תמיד אפשר למצוא. הילדים בבית, האישה לא תיתן לי פס, יש לי מבחן סופר חשוב, וכו' וכו'.
הכל תמיד יותר חשוב ודחוף. אבל עדין, אני בטוח שיש לכולנו מתישהו שעתיים וחצי לתת במהלך השבוע. בסופו של דבר - זה ענין של החלטה.
ובכלל, זה נשמע לי ענין פעוט וטיפשי יחסית לכל הדיבורים הגבוהים שיש פה בפורום על אלפי שקלים חברות (תחשבו כמה שעות עבודה שלכם
צריך לתת בשביל דמי החבר, מול השעתיים וחצי המסכנות האלה). ברוח החישובים באשכולות הפורום בשבועות האחרונים, אני אתרום גם חישוב משלי:
1000 איש כפול 1 שעה נוכחות מול ביתו של הנבל = 1000 שעות. אם יהיה, במומצע, מנין מול הבית של טביב, מדובר על 100 שעות.
בערך חודש של משמרות (ראשון עד חמישי). במילים אחרות: אם אלף איש יתנו שעה אחת מזמנם בחודש מאי - סגרנו חודש של משמרת
מחאה ראויה. שעה אחת. לא אלפי שקלים.
ותאמינו לי, אתם תרגישו טוב עם עצמכם כי עשיתם מעשה, ולא נשארתם מאחורי המקלדת. במקרה הטוב - אתם תבינו שמדובר
בשיעור מאלף באזרחות אקטיבית ובאהדת הפועל ותביאו גם את הילדים. אפשר גם לבוא ישר מחוף הים של הרצליה. חינוך לתפארת.
וגם אם כל זה לא שיכנע אתכם, אז אולי איזשהו יהיה לכם איזשהו זיק או נימה של סולידריות לאותם 20-30 איש צדיקים שמזיזים את עצמם
כמעט כל יום לכפר שמריהו. אלה שאתם מציירים להם לבבות ומשתחווים להם, אבל בעצם נותנים להם לשכב על הגדר בשבילכם.
זו דרכו של עולם, ותמיד יהיו כאלה שיעשו יותר, אבל לא יקרה כלום אם הם יקבלו יום מנוחה, נכון?
בואו!
מחר, יום שלישי, 1.5, 17:00-20:00. ההזדמנות שלכם להתחיל לפרוע את חובותיכם כלפי הפועל תל אביב ולהצטרף לשומריה ומגניה.
מי שרוצה ללכת להפגין יכול לבוא בין 17:00 ל18:00 ולהספיק להגיע להבימה למצעד.
מי שמאוחר לו יכול לבוא בין 19:00 ל20:00. היום אני הגעתי ב19:15 והיו כאלה שהגיעו גם ב20:00 אז חלקנו נשאר עד 21:00 והאחרונים קיפלו והתפנו ב21:30.
כל אחד יכול לבוא בכל שעה בין 7:00 (או 6:00) ל14:00 ובין 16:00 ל22:00 (או 23:00). כל אחד תורם, כל אחד עוזר, כל אחד שימרר אפילו למספר רגעים את חיי הצוררים מהחורש 64 ירגיש סיפוק על זה שעשה את שלו במאבק הראוי, הקריטי והדמוקרטי שלו למען קיומה של הקבוצה שהיא חלק ממש לא קטן מהחיים שלו.
בואו!