פורום השדים האדומים

לטובת אלה שלא היו באותם זמנים
יש לציין שבמשחק הראשון בבלומפילד נגמר 0:0 תוך כדי שההגנה האיטלקית סוגרמת לגמרי את ההתקפה שלנו .
הייתה בגדול אווירה אחרי המשחק שהאיטלקים גדולים עלינו בכמה מידות והסיכויים לעבור שלב אפסיים

ומעבר לזה במשחק הראשון היתה הרחקה / הצהבה של שביט אלימלך שנאלץ להחמיץ את הגומלין שבו שיחקנו עם ניר רחמין. מה שהביא לפני המשחק לסף אופטימיות נמוך במיוחד. ואם אני לא טועה אולי עוד מישהו מההגנה הורחק / הוצהב והחמיץ את הגומלין (אילן בכר?)

שביט היה מוצהב, ולכן ניר רחמין עמד בשער מול פארמה.
הכותרת בידיעות אחרונות באותו יום של המשחק:
"שמור על העולם ילד"
עם תמונה גדולה של רחמין (עד עכשיו יש לי צמרמורת שאני נזכר בכותרת ובתמונה שראינו אותה באיטליה)
אז היה כזה באזז שאפילו המהודורות המרכזיות של החדשות ועיתונים נפתחו בכותרות על הפועל.

ואם אני לא טועה הילל עלה בהרכב במקום דומב.

בימי חורבן כמו התקופה הנוכחית, כל זכרון נוסטלגי כזה זה פשוט חץ בתוך הלב.
הלוואי ונחזור לימים כאלה במהרה בימינו, אמן ואמן.

שביט היה מוצהב, ולכן ניר רחמין עמד בשער מול פארמה.
הכותרת בידיעות אחרונות באותו יום של המשחק:
"שמור על העולם ילד"
עם תמונה גדולה של רחמין (עד עכשיו יש לי צמרמורת שאני נזכר בכותרת ובתמונה שראינו אותה באיטליה)
אז היה כזה באזז שאפילו המהודורות המרכזיות של החדשות ועיתונים נפתחו בכותרות על הפועל.

שביט היה מוצהב, ולכן ניר רחמין עמד בשער מול פארמה.
הכותרת בידיעות אחרונות באותו יום של המשחק:
"שמור על העולם ילד"
עם תמונה גדולה של רחמין (עד עכשיו יש לי צמרמורת שאני נזכר בכותרת ובתמונה שראינו אותה באיטליה)
אז היה כזה באזז שאפילו המהודורות המרכזיות של החדשות ועיתונים נפתחו בכותרות על הפועל.

משום מה זכורה לי כותרת אחרת, כנראה מעיתון אחר- "אני יכול לנסות"..
זה היה בתקופה שהיה חיקוי של מאיר שטרית שהיה אומר את זה כל הזמן...
אני טועה?

הייתי בבית של רחמין במשך כל המשחק ובראיונות אצלו בבית אחרי המשחק (זה היה בערוץ 10).
זה היה מדהים.
אחד השוערים המבוזבזים ובכלל אדם מדהים שהיה לו חסר מזל גדול במשך כל הקריירה.

מי שנכח במשחק נגד פארמה בבלומפילד זכה להיות באחת הפעמים הגדולות ביותר של הקהל של הפועל.

בקירות בבלומפילד נוצרו סדקים בעקבות המשחק הזה.

טירוף זו מילה עדינה לתאר את מה שהלך שם

חוויה על סף ההזיה.
הנחיתה בבולוניה,המלון במודנה, הנסיעה לאיצטדיון עם שיירת משטרות ברמה של ראשי ממשלות.
בגול הראשון של אוסטרץ שמחנו, בגול של פישונט (פישונט ! בשמאל !) היציעים כבר רעדו.
אני אפילו זוכר שחזרנו למלון והתיישבנו בלובי לראות את קרב הפנדלים של מילאן מול רודה (שהדיחו באותה שנה את הנבלות).
פאקינג 10 שנים. לא נתפס.

ואיך אפשר לשכוח את המארגנת המהוללת של כל המסע הזה - בתיה שהר בכבודה ובעצמה

היית גם בהולידיי אין? זין על החברת נסיעות הזו שתקעה אותנו במלון המזדיין הזה ליד כלום ושום דבר, ועל מוישיק על ה50 דולר על הצעיף והקלטת. לפחות היה שווה לקחת את הדיל עם רומא, שגם נתן שם יום וגם את רומא- בארסה שהיה משחק אדיר באצטדיון גדוש ונלהב.
אשכרה לא להאמין שכבר עבר עשור... הנסיעה ההיא לתוך פארמה הייתה הזוייה ברמות בלתי נתפסות, בייחוד שהמשחק הזה לא עניין שם אף אחד, ושבאותו בוקר הסתובבנו מאות ישראלים בתוך העיר ואף מחבל או שוטר לא נראה באופק. אשכרה הרגשת חשוב =) והכניסה ליציע שנראתה כאילו אנחנו באשדוד עם 4000 איש שנדחקים אליה, והטירוף המדהים אחרי הגולים, והנסיעה לשדה התעופה ישר אחרי המשחק והטלויזיה בצ'ק אין שם ראינו את הפנדלים של מילאן רודה, והטיסה שכולם לחצו על הכפתור של הקריאה לדיילים כדי לייצור שרשרת של נורות אדומות עד שהדיילים התייאשו, והנחיתה שכל אדם שרואה אותך בשדה תעופה ובדרך הביתה אומר משהו. עשר שנים, וואו.

אני מנסה לדמיין מה הקהל של הפועל יעשה היום לחלוץ שמככב באירופה ובעונה שלמה שם גול אחד בלבד בליגה, אללה יסתור

שביט היה מוצהב, ולכן ניר רחמין עמד בשער מול פארמה.
הכותרת בידיעות אחרונות באותו יום של המשחק:
"שמור על העולם ילד"
עם תמונה גדולה של רחמין (עד עכשיו יש לי צמרמורת שאני נזכר בכותרת ובתמונה שראינו אותה באיטליה)
אז היה כזה באזז שאפילו המהודורות המרכזיות של החדשות ועיתונים נפתחו בכותרות על הפועל.

מה יעשה לו?