פורום השדים האדומים

מעדיף שהליגה הזאת תתפרק ותורכב רק מקבוצת אוהדים. עד אז אין שום טעם שהפועל תהפוך לקבוצת אוהדים, עד אז אפשר פשוט לשבת בבית ולקוות שהיום הזה יגיע.

אז שב בבית ותפנטז, אף אחד לא מפריע לך.

דז'ה וו, שם שם.

ואני חשבתי שירדפו אותי גם בביתי

וסליחה על הטרוליות הזו עם התמונות...אני לא עושה את זה בד"כ

כל מילה בסלע!!!!!!

!!!

מה מטונף בזה?
הימים אז היו ימי ליגה ב'. הקבוצה של לוזון היתה נראית כמו גועל נפש, לא רק מהקטע המקצועי (השירים האלו התחילו הרבה לפני שהקבוצה התדרדרה למצב של סכנת ירידה) אלא בעיקר מהדברים שמסביב.
לבוא אז למשחק ליגה ב' זה היה נטו בשביל ניקוי הראש מהמצב של הכדורגל. אז אחרי 40 דקות של ניקוי ראש אי אפשר לבוא ולהגיד תודה לשחקנים?
אגב, ככה זה גם היום. כל כך הרבה יותר כיף לבוא להדר יוסף מאשר לבלומפילד, אין מה לעשות.
(וכמובן, אני מדבר רק בשם עצמי, לא המצאתי את הפועל, אני לא קובע מה מסמל את הפועל וכל זה)

לא מאמין שהיום הזה הגיע, היום שבו אסכים עם כל מילה שהדשטוק כותב.

ועוד אשים לו פרח.

יפה כתבת. אין מה להכחיש את זה ובטח אין מה להתבייש בזה - הפועל כדורסל, הכי הפועל שיש!

ברור לי שרוב הקהל אוהב כדורגל ולא אוהב כדורסל. ברור לי גם שהקהל הזה כועס על "אתם יותר טובים מהכדורגל".
בכל זאת, קשה לי להאמין שיש מישהו מהם שלא מבין את זה שחברי העמותה בכדורסל (ושוב, אני איני חבר עמותה) מרגישים שהקבוצה שלהם הרבה יותר ממה שאוהד בכדורגל יכול להרגיש.
אני לא רוצה לנתח ניתוחים פסיכולוגיים בגרוש את ההתרעמות המוזרה הזו, זה לא המקצוע שלי. אבל אני ממש לא מצליח להבין אותה.
הלואי, הלואי, הלואי שקבוצת הכדורגל תהיה שייכת לאוהדים וההנהלה תייצג אותנו. גם אם זה רק חלום וזה לא אפשרי, עדיין ברור שזה חלום חיובי ושזה המצב האידיאלי.
לדעתי, כרגע אוהדי הכדורגל יכולים רק לקנא באוהדי הכדורסל (שלהערכתי 90% מהם גם אוהדים בכדורגל).
אף אחד לא אוהב להיות במצב שהוא צריך לקנא במישהו אחר, אבל לדעתי הצרות של אחד זו לא סיבה בשבילו לכעוס על אלו שכן הגשימו את חלומם.

גם אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל איציק צודק בכל מילה
(פרט לענין אי היותו חבר עמותה - מצב שיש לתקנו מיידית)

אחלה אז אתה בוחר לא לאהוד את טביב.
אני בוחר לאהוד את הפועל ת"א.
זה ההבדל.
לך בא השנה לשנוא את הפועל ת"א כדורגל ובא לך שכל הקהל יסכים איתך.
לי בא לבוא למשחק ולראות את הפועל שלי ולשיר לה שירי אהבה.

זו העובדה ולא כל השטויות שאתם רושמים בשביל לגבות את שיגעונות ראשכם.

די כבר לשים מילים בפינו - כולנו (טוב, רובנו) אוהדים גם וגם. אוהבים גם וגם. אבל אי אפשר להתעלם מההבדלים - ההבדלים בהנהלה, ההבדלים בהתנהלות, ההבדלים בחיבור שבין האוהדים להנהלה, ההבדלים בחיבור שבין השחקנים להנהלה, בין השחקנים לאוהדים, בין האוהדים למאמן, בין המאמן להנהלה - תהפוך את זה מאיזה כיוון שלא תהפוך - ההבדלים ניכרים לעין. וכל זה נובע מאהבה נטו.

ולא רק שאי אפשר להתעלם מההבדלים - אין גם מה להתבייש או להתנצל.

פחחחח,
אתה מסוג האוהדים שמעדיפים להיות בליגה הראשונה ולמכור כל ערך על מנת להתמודד במאבקי כח מול אימפריות כמו אשדוד ונתניה,
בעוד שאנחנו מוכנים להקריב מספר שנים על מנת לקום מחדש בצורה נקייה, ספורטיבית שמייצגת אותנו ואת מה שאנחנו מאמינים בו.

אז יצחקו עלייך שנתיים בבית הספר, אפשר לחשוב.

חמוד, בית ספר סיימתי מזמן מזמן.

אתה מוזמן להמשיך ליהנות ממאבקים נגד אימפריות כמו בארי ויקנעם, ולהשאיר לי את אשדוד ונתניה.

"מה שאנחנו מאמינים בו". מגלומנים שהקשר ביניהם ובין ספורט תחרותי מקרי בהחלט.

מה שמשתמע מההודעות שלך זה שהתחרותיות היא הדבר היחיד שחשוב.
אכן כך הוא מצב הדברים?
אתה באמת יכול להמשיך לטמון את הראש בכל בקשר לכל הנעשה מסביב?
אני מניח שהרוב המוחלט של אוהדי הפועל רוצים קבוצה הישגית ומתמודדת על תארים. אבל יש עוד דברים מסביב, אתה יודע. מנהל תקין, התייחסות נאותה לשחקנים, חיבור לקהל.

כמובן שאי אפשר להשוות אחד לאחד בין הכדורגל לכדורסל, אבל בכדורסל התחלנו הכל מחדש ובכך הוצאנו את הקבוצה מהידיים של שאול. הפועל כדורסל תחזור לליגת העל בסופו של דבר כשהיא משוחררת מאחיזתו של הנוכל שהחזיק בה.
בכדורגל אנחנו עדיין בשלב שבו אנחנו בני ערובה בידיים של נוכל.

אני לא מקדש את התחרותיות, אבל מפריעה לי המגלומניה הזו שנוצרה אצל כמה אוהדים שמעדיפים לקדש אלף ואחת דברים אחרים ("אמונה", "חיבור", "טוהר", "תדמית", "דרך", "מותג", "מיזם" ועוד המון מילים יפות) על פני קבוצת ספורט. שיעשו מה שהם רוצים בקבוצת הכדורסל - אני לכשעצמי חשבתי שההחלטה לא לעלות ליגה השנה ולשמור על ההגינות הספורטיבית היתה מעולה - אבל שיפסיקו לקוות שקבוצת הכדורגל תיהרס רק כדי שהם יוכלו להסתובב נפוחי חזה ולהתגאות שהם הקימו עוד קבוצת אוהדים.

אתה סותר את עצמך.

לא עלינו ליגה (בצדק) אך ורק מתוקף ה"אמונה", "חיבור", "טוהר", "תדמית", "דרך" וכו'.
אם אתה מצדיק את המהלך, גם אתה, כמונו, מבין שהתחרותיות היא לא הערך העליון.

אף אחד לא מקווה שקבוצת הכדורגל תיהרס, אבל אנחנו מוכנים לחכות שנתיים שלוש בשביל להבריא את הקבוצה,
גם אם מדובר במחיר כואב של ירידת ליגה או שתיים.



ד.א,
אל תגלה לאף אחד בבית ספר,
אבל בכדורסל, אנחנו נפוחי חזה, בגלל שהקמנו קבוצה לתפארת,
שסביר להניח שבשנה שנתיים הקרובות תתמודד ברמות הגבוהות של הכדורסל הישראלי, משהו שיכולנו רק לחלום עליו לפני מספר שנים (הייתי מוסיף ואומר שכל זה בנוסף לעובדה שהיא מייצגת אותנו, את האמונה שלנו ובלה בלה בלה, אבל מכיוון שבעייניך חשוב רק מספר הסלים לכל קבוצה ["ספורט תחרותי, לא?], אפילו לא ציינתי את זה...).

צריך להבין אתם לא אוהבים את השחקנים בהפועל ואתם מאשימים את טביב בזה?
מישהו מפריע לכם לאהוב את דאמרי? ואת אדל? ואת אלרואי כהן?
תאהבו אותם באמת ותמים כמו שאתם אוהבים את מתן נאור ואת יריב רוקני.
האם אתם חושבים שקנדה וידין לא אוהבים את הקהל? (טוב אולי כי אנחנו מקללים אותם אז פחות).

ולגבי האוהבים איש איש בהנהלה? האם אתה בטוח שכל מי שהי אתמול בהדר יוסף אוהב את יונתן לרנר? כי נראה לי שאנחנו משקרים לעצמינו
במקרה הזה.

בקיצור, תבוא למגרש, תאהב ואל תאשים אף אחד שאתה פחות אוהב את הפועל, גם אותי היא מבאסת, גם אני צעקתי הנהלה זונה,
ואני עדין מת על הפועל ואוהב שחקן שחקן שם, אפילו יותר מאשר אני אוהב את מספר 20 בכחול (שכידוע הוא מעל הכל).

הנקודה של ערן (שלעניות דעתי בי"ס הוא באמת סיים מזמן) שיש תחושה שהאידיאליזם הזה שנבנה בכדורסל מטריף אוהדים על דעתם, ונראה שכולם מחכים בפינה עם החרבות שלופות כדי לפתוח קבוצה כזו בכדורגל. ההבדל הוא שבכדורגל זה יתפוצץ לנו בפנים.
בכדורז"ל שבו אין באמת תחרותיות, והכל גם ככה זה קייטנה (ליגה בלי יורדות? אלופה רצופה מזה 40 שנה בסדרות...) אז נורא נחמד לשים את הרוח לפני ההישגים, כי גם ככה הם לא יגיעו. בכדורגל קבוצת אוהדים שמפסידה בנתניה תקבל אותו יחס כמו קבוצת טביב.

חזית פנימית חדשה של אוהדים מול אוהדים, זה מה שחסר ?
לא מתאים ערן.

מבין אותך ואת ערן לגמרי, אבל בסופו של דבר רובנו נכנסנו לעסק הזה מאהבה. אהבה מורכבת מהרבה דברים, לא רק מהישגים מיידים בליגה הראשונה. זה נכון שעם הזמן האהבה התיישנה ונשחקה, ובסופו של דבר אנחנו באים מידי שבוע כדי לראות קבוצה של 11 שחקנים מבקיעים יותר גולים מאשר סופגים, אבל הכדורסל עורר משהו חדש בשגרה האפורה והשחוקה שהשתלטה על כולנו. יש אוהדים שעדיין מאמינים שאפשר לחזור לאהבה הטהורה הזאת, לאהוב קבוצה ומועדון, לא רק שחקנים ומאמן אקראיים. אפשר לא לחשוב ככה, אבל צריך גם להבין את האידיאליסטים שחושבים שזה יכול לקרות ולא לקרוא לזה שגעון גדלות. בכל זאת, יכול להיות שיום אחד אתם תודו להם.

אין שום בעיה עם מה שאתה אומר ואני הכי מסכים איתך בעולם. אבל האהבה (או האי אהבה) כרגע לכדורגל היא נפרדת לכדורסל, וההשוואות הן מופרכות ונראה שרק באות להתריס ולתת עוד טפיחה על השכם לעצמנו. הסיבה שהכדורסל כ"כ מרענן באה בעיקר בשל האינטימיות היחסית של הענף, חוסר התחרות, והשפל החסר תקדים שבו היינו , כל אלו בשילוב עבודה נכונה ובנייה טובה של המועדון. בכדורגל בשביל שזה יקרה צריך נס חנוכה .

אין לי בעיה לפתוח חזית, אלף חזיתות, מול מי שכותב משפט כזה:


איפה דני גולפיטק כשצריך אותו.

ברשותך,
אדגיש את החלק החשוב במשפט.

לא יודע מי זה "אנחנו", לא יודע מה זה "מוכנים" ואני בטח לא מסכים על הדרך "להבריא".

אוסף מגלומנים שמוכנים שהפועל כדורגל תיחרב רק כי הם לא מנהלים אותה.
אתם העוזרים הכי גדולים של אלי טביב.

בלי לערבב בין כדורגל לכדורסל,
אפשר יהיה להגיד שמודל קבוצת האוהדים הצליח אם יקרה אחד מהדברים הבאים:
1. קבוצת אוהדים בקבוצה גדולה, כמו הפועל ת"א, תצליח להביא את הקבוצה למקומה הטבעי, שזה התמודדות על האליפות (ובמקרה של הכדורסל, בלי שינוי מהותי, התמודדות בצמרת הכדורסל הישראלי) ובמפעלים הבכירים באירופה.
כמובן שזה קשור ליכולת לגייס תקציבים ראויים להשגת המטרות האלה.
2. שקבוצות נוספות יאמצו את המודל הזה.

בינתיים אתם ממלאים יפה את מקומו.
יובל בקטע של דירוג ניקוד וטבלאות, ואתה מייצג יפה את דעתו בקטע של קבוצה תחרותית ומה שמסביב פחות מעניין.

אתמול צעקתי כמעט לבדי "הנעלה זונה" בשער 7.
כשיושבי השער צעקו עלי שאני פוגע בקבוצה, ניסיתי להבין למה הם מתכוונים.
תשובתם הייתה: "הקבוצה מקום ראשון, ולכן חייבים להראות לטביב שאנחנו אוהבים אותו כדי שישאר".

אלי טביב ועוזריו טוענים שהקבוצה מבקיעה, ולכן לא משנה כל הרעש מסביב.
לא משנה שמתייחסים לקפטן כמו זבל, לאוהדים כמו לקוחות שבויים, לשחקני הנוער כמו עבדים וכד'- העיקר שאתה רץ בצמרת.

אז שוב - המגלומן הוא לא זה שמוכן שאהובתו תתלכלך קצת בבוץ,
אלא זה שמוכן לעמוד גם לצד בובת מין, העיקר שהיא נוצצת.

אני מאמין לך.

האווירה בכדורגל היא איומה.

איזה ריקבון בקהל, איזה פילוג.
חצי משחק רק רבים בבוז מצד אחד לשני. זה נהיה דוחה.

שנה שעברה במצב של 3-0 בלומפילד היה בשמיים. אתמול הוא היה בדרך לגיהנום.