איוניר יכול להמשיך להתלונן ולבכות שפגעו בציפור נפשו , בזמן שהוא בתור מאמן צריך להתעלם מהקהל מאחוריו אבל הוא לא עשה זאת.
הספסל שלהם ישב 3 מטר מהיציע שלנו , במקום לשבת הוא כל הזמן עמד , הסתובב והחליף תנועות , פרצופים ותגובות עם הקהל שלנו.
בשלב מסויים אחרי עוד התחזות בצלילה של שחקן שלהם , הוא בכה לשופט על קיפוח והתחיל לחייך לעברנו , אז התחלנו במקבץ שירי עידוד צינים , "ארדואן עולה המטוס יורד" , "בשיקטאש בשיקטאש" וכו'.
בשער ה2 הוא הסתובב לעברנו ובמקום לחגוג עם הקבוצה שלו , הוא סימן לעברנו בהתרסה , עם 2 הידיים תנועות V בהפגנתיות והתגרות וקיבל את מטח הקללות האישיות , מה עוד שהוא בחר להתראיין דווקא מתחתינו , ככה שהמשכנו בשירי אהדה לטורקים.
בכל זאת צריכים לזכור שאנחנו קבוצה מבית הפועל , מנסים להתחיל ולבנות פה קהל קצת יותר רחב וצבעוני עם גוש מעודד , אנחנו עדיין בתחילת הדרך.
