דגל אדום כתב:
בשנה שעברה זו הפעם הראשונה שהבת שלי והאחיין שלי הצטרפו כמנויים לחוויית בלומפילד.
במחזור האחרון נסענו יחד לטדי, כנגד כל הסיכויים.
רצינו להגיד תודה לכל השחקנים על עונה נהדרת, בה הפועל נתנה הכל עד הרגע האחרון.
בלב הייתה גם מעט תקווה שזה יכול לקרות, למרות הכל.
ואז הגיעה הדקה ה-92...
הגול של זהבי עשה אותי יותר מאושר מהגול ההוא, של גילי לנדאו, אי שם בגיל 16, בשער 13 בבלומפילד.
מבחינתי, אחרי הגול של הדאבל, ערן היה יכול לשבת בפנתיאון הפועל לדורותיו, בלי לעשות דבר.
ועדיין, גם השנה הוא היה לדעתי הבורג המשמעותי ביותר בהצלחה (היחסית) של הקבוצה בליגה, ובוודאי באירופה.
הורג אותי איך בשער 7 יכולים אנשים לעמוד סביבי ולקלל אותו - השחקן שבכל משחק שאני זוכר, רץ יותר מכולם (גם עפ"י הסטטיסטיקה) ונלחם תמיד, בכל משחק, גם כשהעניינים נראים אבודים.
שיהיה לך בהצלחה, ערן. מגיע לך!
בתור אחד שגם היה במשחק האליפות של 86 בגיל 10 , אני רוצה אחל לזהבי את כל ההצלחה שבעולם כי מגיע לו , הבחור פשוט ווינר אמיתי
והכל הוא עשה בזכות עצמו ועבודה קשה כשמסביבו משחקים "כוכבים" אבל למעשה הוא היה הכוכב הגדול מכולם.
הגיע לכל משחק ונתן הכל , גם אם מהיציע הוא נראה אפור ליד שכטר או ורמוט , אני לא אשכח אותו לעולם , פשוט תותח . כל גול בצבע זהב .
שכטר , אניימה , ורמוט משום מה היה לי יותר קשה לעכל שהם הולכים כי ה"כוכבים הגדולים" עוזבים , אבל זהבי כוכב בזכות עצמו
מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם , לי הוא יהיה חסר בהרבה רגעים מכריעים כשנצטרך ווינר אמיתי על הדשא , תמיד נשאל איפה ערן זהבי ?
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
