אורן יוסיפוביץ'
ציטוט:
מדליית זהב: הבלם הכי מאכזב בליגת העל אפילו לא יודע שהוא כזה
הכול היה צפוי בווסרמיל. הפועל באר שבע לא תשחק טוב אבל תנצח, וכנראה שסארי פלאח יהיה אשם בשער. וכשאוסטין אג'ידה הפך לשף על חשבונו של בלם הפועל תל אביב, שיקום מי שהיה מופתע. לצערו של פלאח, הוא הפך לשם נרדף לטעות. מה שהחל בשנה שעברה במכבי חיפה, נמשך העונה, ובגדול. ביום שני בבלומפילד הוא פוגש את האקסית, והשאלה היא האם הוא יכול להשתנות. והשאלה היותר גדולה היא האם הוא בכלל מבין שיש בעיה, והתשובה עליה היא לא.
סארי פלאח, עובדתית ועניינית, הוא הבלם הכי מאכזב בליגת העל העונה. הוא עלה להפועל תל אביב בשערים ובנקודות שכבר קשה לספור (עכו, סכנין, באר שבע, בדרבי ניצל בגלל שהשופט לא ראה נגיעת יד ברחבה, ועוד…). כרגע אפשר לסמן וי על עוד כישלון מקצועי של איל ברקוביץ'. גם אוראל דגני עושה טעויות, אבל הטרייד שלו תמורת פלאח ואזולאי נראה כניצחון ירוק נוסף. "הוא איבד לנו כל כך הרבה נקודות", אומר שחקן בהפועל על פלאח. ולמרות כל אלו, אנשים עדיין שומעים את פלאח מצהיר: "אני הבלם הטוב בארץ". לא פחות. אז איפה הבעיה? כנראה שבדיוק בפער הזה, שבין המציאות לדמיון.
רפואית, הילד (23) שוב כשיר. השבר המחריד מטדי כבר מאחוריו. הוא נכנס לתיקולים בעוצמה, ובשבועות האחרונים מספרים בהפועל שהוא בין הראשונים במאבקים הפיזיים. ועדיין, הטעויות הבלתי מוסברות האלו. טעויות שנראו לראשונה כמגפה במכבי חיפה בעונה שעברה. נגיעות היד המיותרות, חוסר האינטליגנציה בכיסוי החלוצים, איבוד ריכוז. את המשחק בבלומפילד מול מכבי תל אביב, למשל, הוא הפסיד לירוקים עם יד הזויה בפתיחת המחצית השנייה. תוך דקה פריצה עשה מזה 0:1, ושלום על ישראל.
"יש לו טכניקה טובה, ולמרות הבעיות המקצועיות יש בסיס לשדרוג", מנתח גורם שעבד איתו במכבי חיפה, "אבל הבעיה של פלאח היא שהוא יותר מדי בטוח בעצמו. מן שחצנות כזו, ביטחון מופרז על המגרש ומחוץ לו. נראה לפעמים שהוא חושב שהכול מגיע לו". איך זה בא לידי ביטוי? בחיפה חשב שהוא חייב לשחק, בכל משחק, והראה את זה לסובבים. וכשאריק בנאדו אכן נתן לו את חולצת ההרכב בעונה שעברה, מספרים שרמת האנרגיה שלו באימונים צנחה פלאים. "פתאום, הרעב שהיה, נעלם", אמרו. "הוא היה נינוח מדי. בלם חייב להיות ערני כל הזמן, ופלאח לא כזה".
ואכן, זה בא לידי ביטוי גם מחוץ למגרש. אתם בטח זוכרים איך ברח לרומניה למרות שהיה תחת חוזה בחיפה. לבסוף חזר, אבל הרגיש שבחיפה נגמר הסיפור. הוא חשב שהוא שרוף בכרמל בגלל סוכנו דאז דודו דהאן (השניים לא מדברים כיום). כשנשאל על הרגשתו בחיפה, אמר שפשוט לא כיף לו, שהקהל לא תומך, שאנשים מלכלכים. הוא החליט לעזוב. עוד בקיץ שעבר מכבי תל אביב התעניינה, ואולי גם בגלל זה סירב להצעה מחיפה - שלוש שנים בשכר של כ-160 אלף דולר בעונה.
בקיץ האחרון, אחרי יותר מדי ביורוקרטיה, עבר לאדומים. אסי דומב התקשר לחיפה לשאול איך הילד. אמרו לו שיש קצת בעיות, ודומב הקשיב, אבל לקח - כאילו שהיתה לו ברירה. בהפועל תל אביב פלאח משתכר כ-60 אלף שקל בחודש, וקיבל ג'וב חדש - הבוס של ההגנה. זו היתה כנראה עוד בעיה. פלאח לא היה רגיל לתפקיד ולאחריות שמגיעה עמו.
זה בלט במיוחד כשפלאח צוות להרמוני איקנדה. הוא סבל מאוד מבן זוגו, ואפילו נכנס לשיחה עם דומב. "אל תשים מישהו כזה כבלם", התחנן פלאח. "הוא אפילו לא יודע איך לשמור בקו אחד". הוא ניסה ללמד את הניגרי את העבודה, אבל זה לא ממש הלך. לאחד מחבריו לקבוצה אמר: "אני משחק בדופק 200 רק מהפחד שהוא יעשה טעויות". פלאח אמר את זה על איקנדה, כן?
עכשיו מרכז ההגנה שייך לו וליורחן קולין. ההולנדי, תאמינו או לא, הפך להיות הנקודה היציבה. התיאום עדיין לא מושלם, ובהפועל מספרים שפלאח טען שקולין לא טועה כלל כי 'הוא לא מגדיל ראש', ושהוא, פלאח, סופג את כל האש מפני שהוא יוצא לחפות על אחרים. גורמים שדיברו עם השניים מספרים שבסך הכול, הציוות הזה מוצא חן בעיניהם. אחרי הכול, חייבים לציין -- האדומים ספגו רק 27 שערי ליגה. לא טוב, אבל לא טרגי. הבעיה הגדולה יותר נמצאת בהתקפה.
כשהשריף הגיע במקום אסי דומב, נאמר לו שפלאח הוא אחת הבעיות הכי גדולות של הפועל. השריף, כך לפי גורם במועדון, הבהיר שלא ישרוף את הילד. הוא רואה בו פוטנציאל, וטוען שהוא יכול להיות בלם טוב - רק צריך לאפס לו את הראש. השריף אוהב פרויקטים כאלה. הוא זיהה שהבעיה היא עודף ביטחון, והרי אלי כהן תמיד אמר שהוא מעדיף את הבלמים שלו עם עודף ביטחון מאשר עם חוסר ביטחון. הוא מנסה ללמד את פלאח להסתכן פחות ולחשוב פשוט - לחזור לבסיס.
לחשוב פשוט? בטיול לרומניה לפני כמה חודשים שכר פלאח פרארי מטריפה וקרע את הכבישים. פאנץ'? אין פאנץ'. אולי ביום שני יהיה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
