פורום השדים האדומים

!!

אשכרה ברמה שבא לי שתעוף לפריזר עכשיו.

מה תם לפני 10 שנים? אוהדים זבלים שמעתיקים סיסמאות עלובות.
אורך חיו של שחקן כדורגל הוא לא רק נמדד בהצלחות ובגביעים, למרות שגם יגאל וגם סלים היו חלק בלתי נפרד מרוב אלו.
תרם הרבה למועדון הזה, ולצערי גם עשה נזק מקצועי לא קטן, אבל אף פעם לא באשמתו.
הוא היה המגן השמאלי שתמיד היה שם, לטוב ולרע.

תודה

ממש בא לי לעקוץ,
אבל יאללה, הסיוט הזה סופסוף נגמר,
אז אפשר להיפרד כידידים.


מה שכן, אם מישהו מחזיר אותו מפרישה להפועל עוד איזה 7 שנים,
יש מצב שאני אעבור לאלימות.

זה מה שכתבתי אתמול

כולנו יגאל אנטבי

בוקר רענן,שמש אין ענן.
מתישהו,איפשהו ,כולנו יגאל אנטבי.
בכדורגל בשכונה,מול הבוס בעבודה או בויכוח עם האישה-יש את הרגע הזה שאתה מרגיש יגאל אנטבי.
אנטי גיבור מושלם.15 שנה הוא כאן, דאבל,אירופה, גביעים , ספורטאי ענק,וכמובן,איך לא,שוחרר על 21 מהצבא ולא שיחק בנבחרת ,ולכן בשיא ההצלחה לא נחטף לאירופה כי נחשב זר,בניגוד להוא מימין למשל,אילן בכר,שפרש לפני איזה עשור והספיק לעבור בספרד ופורטוגל.
בועט ברגל שמאל,מבקיע את הגול.
כמגן שמאלי שלא כל כך הצליח ,לא משנה כבר הסיבות, היה לי רק מודל אחד להשוואה לאורך התבגרותי,בעצם מאז שפרשתי ועד היום:יגאל אנטבי. ליוויתי כל תנועה,צרחתי על כל סגירה לא נכונה,ובעיקר,למדתי את ה-הטעיה.ההיא שכולם אוכלים. משלו מנשה ועד ג׳יאנפרנקו זולה.תביאו גם את מסי, הוא אוכל את זה. ואז אני מוצא את עצמי מכדרר בשמאל על דשא סינטטי בליגת הותיקים, דוהר כביכול קדימה ,מרגיש את הרוח בגב, אבל כל מה שמעניין אותי זה רק דבר אחד,לא לבשל,בטח לא להגיע עד הרחבה ולהגביה,רק דבר אחד:ההטעיה.
אני דורך על הכדור,זורק את המגן בגאווה, ו...כלום.כן,כלום. מוסר אחורה לבלם או קטנה לקשר האחורי,מרגיש שזה שי בא לקבל, מרגיש יגאל אנטבי.
וזה קורה בחיים.אתה דוהר לאנשהו,בעבודה,בזוגיות, וכמובן שגם בסיטואציות פחות קלישאתיות.
כולם מצפים לגול שיגיע, ואז , רגע לפני השיא, אתה דורך על הכדור , ומחזיר קטנה אחורה.מרגיש את הסיפוק מכלום ,וממשיך כרגיל.כולם ממשיכים,כולם טובים במשהו,אתה יגאל אנטבי.
וגם עכשיו,כשהוא פורש, הוא לא הולך לבני יהודה,או סוגר מעגל בהרצליה נגיד.הוא פשוט פורש.השופט שרק לסויום, הוא יורד בשקט לחדר ההלבשה, חולץ את הנעליים והולך הביתה.
תודה על הכל יגאל.על הכל.

תודה על הכל.
יגאל

זה מה שכתבתי אתמול

כולנו יגאל אנטבי

בוקר רענן,שמש אין ענן.
מתישהו,איפשהו ,כולנו יגאל אנטבי.
בכדורגל בשכונה,מול הבוס בעבודה או בויכוח עם האישה-יש את הרגע הזה שאתה מרגיש יגאל אנטבי.
אנטי גיבור מושלם.15 שנה הוא כאן, דאבל,אירופה, גביעים , ספורטאי ענק,וכמובן,איך לא,שוחרר על 21 מהצבא ולא שיחק בנבחרת ,ולכן בשיא ההצלחה לא נחטף לאירופה כי נחשב זר,בניגוד להוא מימין למשל,אילן בכר,שפרש לפני איזה עשור והספיק לעבור בספרד ופורטוגל.
בועט ברגל שמאל,מבקיע את הגול.
כמגן שמאלי שלא כל כך הצליח ,לא משנה כבר הסיבות, היה לי רק מודל אחד להשוואה לאורך התבגרותי,בעצם מאז שפרשתי ועד היום:יגאל אנטבי. ליוויתי כל תנועה,צרחתי על כל סגירה לא נכונה,ובעיקר,למדתי את ה-הטעיה.ההיא שכולם אוכלים. משלו מנשה ועד ג׳יאנפרנקו זולה.תביאו גם את מסי, הוא אוכל את זה. ואז אני מוצא את עצמי מכדרר בשמאל על דשא סינטטי בליגת הותיקים, דוהר כביכול קדימה ,מרגיש את הרוח בגב, אבל כל מה שמעניין אותי זה רק דבר אחד,לא לבשל,בטח לא להגיע עד הרחבה ולהגביה,רק דבר אחד:ההטעיה.
אני דורך על הכדור,זורק את המגן בגאווה, ו...כלום.כן,כלום. מוסר אחורה לבלם או קטנה לקשר האחורי,מרגיש שזה שי בא לקבל, מרגיש יגאל אנטבי.
וזה קורה בחיים.אתה דוהר לאנשהו,בעבודה,בזוגיות, וכמובן שגם בסיטואציות פחות קלישאתיות.
כולם מצפים לגול שיגיע, ואז , רגע לפני השיא, אתה דורך על הכדור , ומחזיר קטנה אחורה.מרגיש את הסיפוק מכלום ,וממשיך כרגיל.כולם ממשיכים,כולם טובים במשהו,אתה יגאל אנטבי.
וגם עכשיו,כשהוא פורש, הוא לא הולך לבני יהודה,או סוגר מעגל בהרצליה נגיד.הוא פשוט פורש.השופט שרק לסויום, הוא יורד בשקט לחדר ההלבשה, חולץ את הנעליים והולך הביתה.
תודה על הכל יגאל.על הכל.

זה מה שכתבתי אתמול

כולנו יגאל אנטבי

בוקר רענן,שמש אין ענן.
מתישהו,איפשהו ,כולנו יגאל אנטבי.
בכדורגל בשכונה,מול הבוס בעבודה או בויכוח עם האישה-יש את הרגע הזה שאתה מרגיש יגאל אנטבי.
אנטי גיבור מושלם.15 שנה הוא כאן, דאבל,אירופה, גביעים , ספורטאי ענק,וכמובן,איך לא,שוחרר על 21 מהצבא ולא שיחק בנבחרת ,ולכן בשיא ההצלחה לא נחטף לאירופה כי נחשב זר,בניגוד להוא מימין למשל,אילן בכר,שפרש לפני איזה עשור והספיק לעבור בספרד ופורטוגל.
בועט ברגל שמאל,מבקיע את הגול.
כמגן שמאלי שלא כל כך הצליח ,לא משנה כבר הסיבות, היה לי רק מודל אחד להשוואה לאורך התבגרותי,בעצם מאז שפרשתי ועד היום:יגאל אנטבי. ליוויתי כל תנועה,צרחתי על כל סגירה לא נכונה,ובעיקר,למדתי את ה-הטעיה.ההיא שכולם אוכלים. משלו מנשה ועד ג׳יאנפרנקו זולה.תביאו גם את מסי, הוא אוכל את זה. ואז אני מוצא את עצמי מכדרר בשמאל על דשא סינטטי בליגת הותיקים, דוהר כביכול קדימה ,מרגיש את הרוח בגב, אבל כל מה שמעניין אותי זה רק דבר אחד,לא לבשל,בטח לא להגיע עד הרחבה ולהגביה,רק דבר אחד:ההטעיה.
אני דורך על הכדור,זורק את המגן בגאווה, ו...כלום.כן,כלום. מוסר אחורה לבלם או קטנה לקשר האחורי,מרגיש שזה שי בא לקבל, מרגיש יגאל אנטבי.
וזה קורה בחיים.אתה דוהר לאנשהו,בעבודה,בזוגיות, וכמובן שגם בסיטואציות פחות קלישאתיות.
כולם מצפים לגול שיגיע, ואז , רגע לפני השיא, אתה דורך על הכדור , ומחזיר קטנה אחורה.מרגיש את הסיפוק מכלום ,וממשיך כרגיל.כולם ממשיכים,כולם טובים במשהו,אתה יגאל אנטבי.
וגם עכשיו,כשהוא פורש, הוא לא הולך לבני יהודה,או סוגר מעגל בהרצליה נגיד.הוא פשוט פורש.השופט שרק לסויום, הוא יורד בשקט לחדר ההלבשה, חולץ את הנעליים והולך הביתה.
תודה על הכל יגאל.על הכל.
:HEAR: