פורום השדים האדומים

ארצי בן יעקב זה ההוא מבנימינה שהיה כוכב בבית"ר נתניה, עבר לבית"ר ירושלים, היה בסגל הנבחרת למכסיקו 70' (נדמה לי שלא נכלל בסגל הסופי), הפך להיות עורך דין בגיל צעיר מאוד, היה יו"ר בית"ר ת"א בשעתה היפה עם שום יצחק, והיום ממשיך להיות עורך דין ומדי פעם מייצג שחקנים שמרוויחים ים כסף.

ארצי בן יעקב זה ההוא מחדרה שהיה מורה לספורט?
מה הוא עושה בימים אלה?

אתה מתכוון לארצי מ"ספורט ארצי" ?
נדמה לי ששמו הפרטי הוא שלמה והוא שיחק בהפועל בעבר.

אתה מתכוון לארצי מ"ספורט ארצי" ?
נדמה לי ששמו הפרטי הוא שלמה והוא שיחק בהפועל בעבר.

שלמה ארצי שיחק בהפועל?

אין שום קשר בין בית"ר של פעם להיום, לא אותם אוהדים ולכן לא אותן שנאות. מה שהיה במה שהובא כאן במשחק הגביע ובאותו משחק מפורסם בימק"א לא נמשך לתוך שנות התשעים, שם נבט הקהל הנוכחי של בית"ר. לקהל הזה, אוסף של ערסים מכל חור, אנחנו מהווים אוסף סטיגמות שהם כל כך אוהבים לשנוא.

אין שום קשר בין בית"ר של פעם להיום, לא אותם אוהדים ולכן לא אותן שנאות. מה שהיה במה שהובא כאן במשחק הגביע ובאותו משחק מפורסם בימק"א לא נמשך לתוך שנות התשעים, שם נבט הקהל הנוכחי של בית"ר. לקהל הזה, אוסף של ערסים מכל חור, אנחנו מהווים אוסף סטיגמות שהם כל כך אוהבים לשנוא.

צודק.לכן כתבתי שעד עונת השרוכים השנאה פחתה.אבל השורשים של השנאה של שנות ה80,הובילה לשנאה של סוף שנות ה90 ועד היום.

כיום מעבר בין הפועל ובית"ר נחשב לבגידה.
בשנות התשעים הארץ שקטה כשחקן בית כישרוני כמו אבוקסיס עבר לבית"ר (לא בצורה ישירה אמנם), ודוד אמסלם שחקן מוביל גם עשה את אותו המעבר, ואפילו אוחנה כשחזר מאירופה היה על סף חתימה בהפועל וגם שיחק איתה במשחק ראווה (איפשהו קיימות תמונות שלו במדי הפועל, אני יודע ששי נובלמן שמר כאלו), ולבסוף הוא החליט לחתום בבית"ר, והתקבל שם בנשיקות וחיבוקים וחזר מיד להיות הסמל בלי שאף אחד שם יכעס עליו או יזכור לו את זה.
אבל איזה בלאגן היה בשנות האלפיים אצלם כשאבוקסיס חתך חזרה אלינו, ואיזה בלאגן היה אצלנו ששמעון גרשון עבר אליהם.
אגב, מכבי היהירה בשנים הגדולות של שנות התשעים גם די התעלמו מאתנו בתקופה שהיינו עלובים. מבחינתם זאת הייתה פחיתות כבוד לבזבז עלינו אנרגיה או בכלל לירוק לכיווננו. זה היה להם כמו הדרבי החיפאי או הירושלמי. לרבים פה בטח זכורה איזו הצגה כפולה איתם מאותה התקופה, והתפרצות השמחה בשער 10-11 כשהפועל הבקיעה לשם גול נגד מכבי חיפה שרצה איתם לאליפות. מצד שני שבהמשך התהפכו היוצרות בעיר אז אנחנו לא שכחנו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.

לעולם אני לא אשכח את ההצגה הכפולה הזאת.
הפסדנו 3:2 לחיפה בדקה ה 87 אם אני זוכר נכון. אחד הרגעים שנחרטו לי מאותו משחק זה השער 1:0 של חיפה שהבקיע אלון חזן ורץ להתגרות בקהל של מכבי. חייב לומר שדי חיבבתי אותו באותו רגע.

כיום מעבר בין הפועל ובית"ר נחשב לבגידה.
בשנות התשעים הארץ שקטה כשחקן בית כישרוני כמו אבוקסיס עבר לבית"ר (לא בצורה ישירה אמנם), ודוד אמסלם שחקן מוביל גם עשה את אותו המעבר, ואפילו אוחנה כשחזר מאירופה היה על סף חתימה בהפועל וגם שיחק איתה במשחק ראווה (איפשהו קיימות תמונות שלו במדי הפועל, אני יודע ששי נובלמן שמר כאלו), ולבסוף הוא החליט לחתום בבית"ר, והתקבל שם בנשיקות וחיבוקים וחזר מיד להיות הסמל בלי שאף אחד שם יכעס עליו או יזכור לו את זה.
אבל איזה בלאגן היה בשנות האלפיים אצלם כשאבוקסיס חתך חזרה אלינו, ואיזה בלאגן היה אצלנו ששמעון גרשון עבר אליהם.
אגב, מכבי היהירה בשנים הגדולות של שנות התשעים גם די התעלמו מאתנו בתקופה שהיינו עלובים. מבחינתם זאת הייתה פחיתות כבוד לבזבז עלינו אנרגיה או בכלל לירוק לכיווננו. זה היה להם כמו הדרבי החיפאי או הירושלמי. לרבים פה בטח זכורה איזו הצגה כפולה איתם מאותה התקופה, והתפרצות השמחה בשער 10-11 כשהפועל הבקיעה לשם גול נגד מכבי חיפה שרצה איתם לאליפות. מצד שני שבהמשך התהפכו היוצרות בעיר אז אנחנו לא שכחנו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.

כל הפוסטים האחרונים
https://www.facebook.com/ipi.tombi.3?hc_location=stream

כמעט 20 שנה עברו ואני עדיין לא מבין על מי רואי חדד שמר בגול האחרון.
היה משחק אש והיה סיבוב שלישי מעולה שלנו כשרביבו התאקלם סופית והרים את כל הקבוצה יחד איתו.
במיוחד זכור משחק מול אשדוד באותו סיבוב שפשוט פירקנו אותם בי"א עם חמישיה, אולי המשחק הכי טוב של הפועל באשדוד ביחד עם הרביעיה בדאבל האחרון.
היתה קבוצה מרגשת ב 93/4, הקבוצה היחידה בתקופת סיני שבאמת נראתה כמו קבוצה.

לא מסכים. דווקא הקבוצה עם רביבו בהתחלה לא התחברה ומאוד מאוד אכזבה ביחס לציפיות. לאחר מכן התיאום בינו לבין מדר השתפר והתחלנו להראות כדורגל.
לזכותו של סיני צריך לומר שגם בלי רביבו (ואמסלם ושירזי ופליקס ואבוקסיס ומי עוד שכחתי?) הקבוצות בשתי העונות שאחרי זה (95/4 ו-96/5) היו קבוצות טובות, למרות תקציב נמוך יחסית ושחקנים די אפורים (עד ששלום תקוה הגיע הכוכב הכי גדול שלנו בסגל היה יוסי מדר). ב-95/4 עם סגל די אלמוני היינו הקבוצה היחידה בליגה שהוציאה 8 נקודות ממכבי חיפה וממכבי (או בעצם היחידה שלא הפסידה לאף אחת מהן?), בתקופה שבליגה היו רק שני סיבובים.
בקשר לגול הניצחון של מכבי חיפה נגדנו - אני אשכרה עדיין זוכר את אבא שלי מבסוט מהגול הזה שהרס למכבי. אותי בתור ילד זה עצבן ההתרפסות הזאת. כנראה שגם היום זה היה מעצבן אותי.

כמעט 20 שנה עברו ואני עדיין לא מבין על מי רואי חדד שמר בגול האחרון.
היה משחק אש והיה סיבוב שלישי מעולה שלנו כשרביבו התאקלם סופית והרים את כל הקבוצה יחד איתו.
במיוחד זכור משחק מול אשדוד באותו סיבוב שפשוט פירקנו אותם בי"א עם חמישיה, אולי המשחק הכי טוב של הפועל באשדוד ביחד עם הרביעיה בדאבל האחרון.
היתה קבוצה מרגשת ב 93/4, הקבוצה היחידה בתקופת סיני שבאמת נראתה כמו קבוצה.

אבוקסיס כבר מזמן לא היה בהפועל באותה תקופה. את 94/5 חוץ מדרבי שגיב (היום לפני 19 שנה בדיוק) אין יותר מדי מה לזכור ולהזכיר, גם אם לקחנו נקודות מהמחלה וחיפה עדיין היינו קבוצה אפורה מאוד עם שמות כמו מימר, יוסי בלאס ושחר כהן עם שער הניצחון מול חיפה בבית שדי גמר להם את האליפות.
עונת 95/6 התחילה עם הדחה מביכה מול זימברו קישינב והמשיכה עם הסקורר האימתני ניסו אביטן. עד שהגיע שלום והגיעה הרביעיה מול בית"ר. את ההקפצה שלו מעל קורנפיין בשמאל אי אפשר לשכוח.

אגב בית"ר והרס אליפויות, זכור בעיקר המשחק ב 92/3 כשהובלנו 2:0 במחצית משערים של שקווירין וקוסטל לזר וכל ההפסקה לא הפסקנו לשיר לבבונים "אין אליפות". הם עלו במחצית השניה, נתנו לנו 2 חתיכות (חרזי ושמוליק לוי הבן של אלף) ובמזל לא ניצחו את המשחק.
תיעוב ושנאה תמיד היו ותמיד יהיו, רק שאנחנו חיים היום בחברה אלימה שמונעת משנאת האחר, והאוהדים של בית"ר שתמיד היו יותר אלימים משאר החברה הפכו לקיצוניים של ממש. רק שכולם יחזרו בשלום ושננצח.

שום מזל. גם חצי שני אחרי השיויון היינו הרבה יותר טובים. היו שם החמצות מחרידות לשער 5. ובמחצית היה 1:2. חרזי צימק די מהר אחרי ה 0:2

בטוח ? משום מה זכור לי 2 לנו במחצית וצהלות שמחה ביציעים פלאס שריפת צעיף צהוב בשער 5 ע"י גורם עלום שם.
לגבי המחצית השניה, אולי היינו יותר טובים אבל ניצלנו כמה פעמים מספיגה (שטראובר היה מצוין), המכונה של גרשנייב, אוחנה וחרזי היתה מסוגלת לשים גול מכלום.

דינו, צודק.
החמישיה מול אשדוד היתה במקדש, התבלבלתי עם המשחק בחוץ מול כפ"ס מחזור אחרי זה שבו ניצחנו 4:1.
זו באמת היתה אחת העונות המהנות. רביבו,מדר,מרקו,פליקס,שירזי,באקו,דמיין והילד עם הפרוסת שוקולד לצד סמלים כמו דודי ונטורה, צחי זנטי וטיל אוסובסקי.

בשבילך קובסטר:
http://www.youtube.com/watch?v=vfAhxN4KSgU

כמעט 20 שנה עברו ואני עדיין לא מבין על מי רואי חדד שמר בגול האחרון.
היה משחק אש והיה סיבוב שלישי מעולה שלנו כשרביבו התאקלם סופית והרים את כל הקבוצה יחד איתו.
במיוחד זכור משחק מול אשדוד באותו סיבוב שפשוט פירקנו אותם בי"א עם חמישיה, אולי המשחק הכי טוב של הפועל באשדוד ביחד עם הרביעיה בדאבל האחרון.
היתה קבוצה מרגשת ב 93/4, הקבוצה היחידה בתקופת סיני שבאמת נראתה כמו קבוצה.

הקבוצה של 94/95 היתה יותר טובה