הוקיץ' כתב:
כפיר אדום כתב:
לבנאדו, בחצי שנה הראשונה שלו בחיפה, היו כ-90% הצלחה, ועלה מהמקום הלפני האחרון למקום השני.
בעונה השניה, בה נתנו לו לבנות את הסגל, כבר לא כל כך הצליח - כ-40%
השנה, אגב, פותר מבני יהודה אחרי שהשיג רק 28% הצלחה.
לא כל חצי עונה טובה מלמדת על ההמשך.
זו נקודה נכונה, אבל הלקח הרבה יותר רחב.
הסמכויות של מאמן בכדורגל הישראלי הן בלתי נגמרות. בן אדם אחד בונה את הסגל, מעביר אימונים, מנחיל שיטת משחק, קובע הרכבים, מנהל משחק וכו'.
כל אחד מהתחומים האלה זה עולם בפני עצמו שדורש יכולות שונות לחלוטין ולאף מאמן אין את כולן (בכדורסל אגב זה אפילו יותר בולט). גם המאמנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי לרוב היו ממש גרועים באחד מהאספקטים.
הבעיה היא שההסתכלות לרוב היא מאוד שטחית וככה מאמנים כמו בנאדו (או רב"ש לצורך העניין) הופכים תוך חצי שנה מגאוני כדורגל לאפסים חסרי מושג.
אם הכדורגל הישראלי היה דומה למשהו מקצועני הייתי אומר שהפתרון הוא מערכת מקצועית יותר רחבה שמחלקת את הסמכויות בין מספר אנשים, אבל זה כמובן לא יקרה.
הייתי מציע פשוט לזכור את כל זה כשמדברים על החשיבות התהומית של עמדת המאמן כאילו ההבדל בין תורג'מן ליוסי מזרחי זה ההבדל בין עליית ליגה לירידה לליגה א'.
מסכים איתך ברוב הדברים רק שלמאמן בכדורגל הישראלי כבר מזמן אין סמכויות
בלתי מוגבלות,רוב המאמנים לא בוחרים שחקנים אלא הבעלים או בדעה משותפת.
נוכחנו לדעת שיש מאמנים שגם לא מחליטים על חילופים...
מה שאתה אומר לגבי חלוקת סמכויות מנהל מקצועי וכו נכון בגדול אבל הכדורגל הישראלי
לא בנוי לכך גם אם ירצה ויש לכך לא מעט סיבות.
כרגע מה שקורה זה שכולם מסתכלים על מכבי מאז קרויף ונהיה פה שיח שזה מה שצריך להיות
אבל אני חושב שגם קרויף עצמו בכלל לא סיפור הצלחה אלא הרוב שעוסק כאן בענף פשוט
טיפש וחסר הבנה בסיסית.
הראוי והנכון מבחינתי לפחות לגבי הפועל זה שהבעלים ינהלו והמאמן יבחר שחקנים(כמובן במסגרת האפשרויות)ויאמן
כך הדברים מאד ברורים אבל לצערי הם לא כך וחבל.
ברגע שהבעלים בוחר שחקנים הדרך להשפיע על המאמן בהרכבים קצרה מאד,והכל נהיה
בלאגן אחד גדול.