Fez כתב:
נועם שחם כתב:
זה שהוא חוזר על דברים שכבר נטענו לא הופך אותו לפחות צודק.
ואם כבר שאלת, בעיקר מצאה חן בעיני הפסקה הזו"
ציטוט:
זה לא אומר שהוא מאמן מצויין, זה גם לא אומר שהוא מאמן סביר, יכול להיות שהוא באמת לא מבין כלום או לחלופין אין לו את הכישורים המתאימים, אבל לדבר על זה באוגוסט, לא משנה מה התוצאות, זה מגוחך. זה בדיוק דפוס ההתנהגות של "כאן, עכשיו ומיד" שדופק את הקבוצה הזו כבר שנים, לא פחות מכל הטביבים. לשמחתי אני מאמין שהגיע בעל בית שלפחות את זה מבין.
נועם, אני מרגיש שכל הגישה כאן של אנשים היא מבוססת קלישאות ולא מחוברת למציאות. זה ברור שצריך סבלנות וזמן בחיים כדי לראות תוצאות בהרבה מקרים, זה ברור שצריך לתת לבן אדם לעבוד, זה ברור שאין פה עניין של "כאן ועכשיו" וגם לא של "זעזוע" ולא של "כישלון" ולא אף אחד מהדברים האלה. גם ברור שהוא "מבין בכדורגל" וכבר כתבתי פה מספיק על הרלוונטיות של הקשקוש הזה בעיני. משתמשים פה ברטוריקה מסוימת שבעיני היא לא רלוונטית למקרה.
מי שרוצה לשלוח את מנדיונדו הביתה בגלל התוצאות הוא דביל ומי שרוצה לשלוח את מנדיונדו הביתה בגלל ההרכבים בשני מחזורים הוא דביל. אבל צריך להגיד את האמת - אין כאן ממש אנשים כאלה, לפחות לא שראיתי. זו לא דיעה שאפילו קיימת כאן.
מה שאני חוזר ואומר זה שיש פה נושא הרבה יותר מורכב, עם מאמן חסר כל ניסיון שהגיע לפה בתור הימור מוחלט, עם המון סימני שאלה, נבחר על-ידי אדם די מפוקפק בעיני שכבר לא נמצא במערכת, עם הרבה דגלים אדומים בעיני מאז תחילת העבודה שלו כאן, וזו סיטואציה שיכולה ללכת לכל מיני כיוונים. ההתרשמות שלי מהבן אדם הזה, ברמה התחושתית, היא לא טובה עוד ברמה הפרסונלית לפני הקטע המקצועי. אם זו הסאגה שהביא לפה למבחנים במחנה את אחיין שלו וכל מיני מכרים שלו מהליגה הרביעית בספרד שאין סיכוי שיחתמו פה (והשאיר אותם עד הסוף ונתן להם לשחק על חשבון שחקנים שלנו), אם זו ההשפלה של שיימן (השחקן היחיד בסגל שאין לו מחליף) כבר שני משחקים עם ההוצאה הזאת מחוץ לסגל ורישום של שחקני לאומית ונוער לפניו מיד עם תחילת העונה במקום לנסות לפתור את זה (ושיימן זה מקצוען ובחור טוב שלא עשה בעיות לאורך הקריירה), אם זה הרושם מהראיונות שלו (עם כל ההצהרות המגוחכות לפני המשחקים ולפני פתיחת העונה והתגובות המנותקות אחרי המשחקים) או מההתנהלות הכללית שלו שעושה עלי רושם לא כל כך פרופסיונלית, ומאופי האינטראקציה שלו עם השחקנים לפי כל מיני דיווחים.
אז יקפצו פה ויגידו שאני בכלל לא יודע כלום ושלכל הדברים פה יש מיליון הסברים חלופיים, שבתקשורת נטפלים אליו כי הוא זר, ושלא הייתי אומר כלום אם לא היינו מפסידים וכו'. יכול להיות, הכל יכול להיות. וגם כנראה שאם היה לו איזשהו רקורד בתור מאמן ראשי, או שהיה לי איזשהו אמון בתהליך הבחירה שלו למאמן, הייתי יותר רגוע לגבי כל הדברים האלה. אני כותב את האינטואיציות שלי, הרשמים שלי והדאגות שלי ברמה האישית. אבל אני אומר שיש פה בעל בית שרואה מקרוב איך העניינים מתנהלים, שיכול לבדוק את הדברים לעומק, ולהחליט האם זה נראה שהבן אדם הזה הוא מקרה אבוד שעשינו איתו טעות גדולה ועדיף לברוח כמה שיותר מוקדם (בלי קשר בכלל לתוצאות עד עכשיו - זה יכל גם לקרות לפני תחילת העונה) או שהוא בסה"כ מאמן כדורגל עם יתרונות וחסרונות שראוי לזמן וסבלנות. שתי האופציות אפשריות ושתיהן לגיטימיות. כל מה שאני אומר זה שאין פה תשובה חד משמעית והיא בטח לא תתקבל על-ידי קלישאות חבוטות על סבלנות וחבלי לידה. הכי חשוב זה להסתכל למציאות בעיניים ולקבל החלטות בתהליך נכון, רציונלי, שקול ומחושב. ובניגוד למה שחושבים כאן חלק מהאנשים, "שקול ומחושב" לא אומר בהכרח להשאיר את המאמן עד מחזור X בכל מצב, אלא לבחון את המקרה לגופו בכל נקודת זמן על כל המורכבות שלו.
מה זה השטויות על התחושות שלך? מאיפה אתה מתרשם ממנו? ישבת איתו פעם בחדר? ראית אותו מעביר אימון או מתקשר עם שחקנים? אתה מדבר על קלישאות (וברור ש"סבלנות" זו קלישאה, אבל מה שעושה אתה קלישאה חבוטה היא שזה משפט שאומרים ואף פעם לא מקיימים), אבל הקלישאה הבוטה פה היא הניסיון שלך לייצר איזה מקרה יוצא דופן, תרחיש שונה בתכלית שדורש התייחסות פרטנית. זו קלישאה כי תמיד עושים את זה. כל מאמן שכושל על המגרש, מתפתח סביבו איזה סיפור מחוץ למגרש. גם אם הוא נכון, אגב, הוא תמיד צץ בכשלונות. עשינו את זה לקשטן, לארז, לדומב, לרב"ש, לגילי לנאדו, לקשט, אחרים עושים את זה לרוני לוי, לגוטמן, עשו את זה לפאקו ואוסקר, כל אחד מהם "לא מתקשר", "לא מבינים מה הוא רוצה", "מקבל החלטות הזויות על גבול הלא לגיטימיות", "חסר יחסי אנוש" ועוד התרשמויות שונות שתמיד מרמזות על העובדה שיש פה משהו גדול יותר מכמה הפסדים.
אתה אומר שאין פה אנשים שרוצים לשלוח את מדוניינדו הביתה בגלל התוצאות או ההרכבים - אתה רוצה לבדוק את זה שוב?? אתה רוצה לקרוא את הצנצפרים למיניהם שוב כדי לדעת מה השיח?
ואני אחזור להתחלה - אתה חושב שהגישה הזו לא מחוברת למציאות - אני חושב שהיא סופר מחוברת למציאות. המציאות היא שאתה רוצה לבנות מועדון שמתנהל ברמה גבוהה ושמקיים תרבות ניהולית ראויה, במסגרתו אתה מעסיק אדם שכל החסרונות שלו ידועים מראש (חוסר ניסיון, שפה, המלצות ממקור "מפוקפק" נניח) - אתה מוכרח לתת לו את הגיבוי והשקט לעבוד. לא רק בשבילו, גם בשביל השחקנים שתחתיו, יתר עובדי המועדון, והמאמן הבא שירצה לעבוד בהפועל, ולא ירגיש שפה זה שוק. לא רואה שום סצנריו שמצדיק דיון מוקדם כל כך בפיטורין של המאמן, למעט עבירות אתיות או משמעתיות, או לחלופין חוסר יכולת מוחלט לעבוד כחלק מהצוות או המועדון. אבל לא אתה ולא אני חשופים או מודעים לכאלו בעיות.
כבר התייחסתי בהודעה המקורית לתגובה שלך, שמתעלמת לחלוטין מכל מה שכתבתי. הסברתי ממה נובעות התחושות שלי (דברים שהתעלמת מהם והסתפקת בדמגוגיה מסוג "האם ישבת איתו פעם בחדר"), וגם אמרתי שיענו לי "מה אתה בכלל יודע" ו-"לא היית אומר כלום אם לא היינו מפסידים" (אכן בדיוק מה שענית) ולכן התייחסתי לזה וגם סייגתי את הדברים בהתאם. בהמשך אמרתי שבהחלט יכול להיות שהכל בגדר הסביר ושאין לי את כל המידע, אבל בהתחשב בסיכון הגדול ובחוסר הרקורד וחוסר ההיכרות איתו, אני יכול לתאר לעצמי כל מיני סנריואים יותר קיצוניים. מי שצריך לקבל את ההחלטות זה מי שכן יש לו את המידע וזה כאמור בעל הבית. אין לי שום מחלוקת שברירת המחדל היא לתת למאמן לעבוד, לתת גיבוי, לא לשדר שוק, מוקדם מדי, בלה בלה בלה. הרי זה מובן מאליו. אבל לא, המקרה הזה הוא לא כמו גוטמן וקשטן ורב"ש ושות'. יש מאמנים שאתה מביא, כמו רוני לוי בחיפה העונה או רב"ש בעונה אצלנו, ומראש ברור שהם יקבלו לפחות את הקרדיט והגיבוי המינימליים כי הם הרוויחו את זה, והם הדבר הכי מוכח שיש פה בשוק המקומי. במילים אחרות, אתה יודע שלא הבאת חתול בשק. לעומת זאת יש מאמנים כמו דומב בהפועל, שמלכתחילה בוא נגיד שהוא לא הגיע בתור המניה הכי בטוחה, והם יקבלו פחות קרדיט כנראה (אפשרות יותר גדולה לחתול בשק). ויש מאמנים כמו מנדיונדו, שהוא גם מאוד חסר ניסיון כמאמן ראשי וגם נעלם ברמה האישית (אפשרות יותר גדולה לחתול בשק, אבל מצד שני גם אפשרות יותר גדולה להצלחה - high risk high reward). היחיד שבאמת דומה לזה בשמות שנתת זה פאקו אגב (הוא ספציפית בסוף כן הצליח ואני מקווה שזה מה שיהיה עם מנדיונדו).
אפשר להגיד את אותו דבר על זר בכדורסל למשל - ברור שברירת המחדל זה לתת לו לפחות כמה חודשים להתאקלם ולהראות את היכולת שלו, ולא לשדר שכונה ולהחליף זרים כמו גרביים. ואכן יש אלף דוגמאות לזרים שהתחילו רע והשתפרו מאוד עם הזמן. אבל גם כאן אפשר לתאר לא מעט מקרים שבהם תהיה חריגה מהכלל הזה של "סבלנות" (אם הוא בא שמן מדי ולא בכושר, אם הוא הדקייס בלתי נסבל חברתית/משמעתית, אם יש איזשהו חוסר התאמה קיצוני או חולשה קיצונית בפן המקצועי ללא שיפור לאורך תקופה), וגם כאן הקרדיט שהוא יקבל תלוי הרבה בפרופיל הסיכון הבסיסי ועד כמה היית סגור עליו מלכתחילה (אם זה זר שכבר שיחק פה והצליח פה בעבר ועם רקורד מרשים כמו שהיה עם דיז'ון תומפסון, אז יתנו לו הרבה קרדיט גם כשלא מספק את הסחורה). בקיצור, יש ניואנסים בחיים וכל מקרה לגופו. זה הכל. בגלל זה הקלישאות הכלליות כל כך לא אפקטיביות.