Frank Serpico כתב:
בדיוק כך. וזה בעצם מה שמפריע (לי, אישית) יותר מכל - שמדובר בטרמינולוגיה שלמה שקבוצה מסוימת ביציעי הפועל סיגלה לעצמה וניכסה לעצמה - לא, לא מדובר באיזה שיר מזדמן או קללה חד פעמית, מדובר באימוץ של טרמינולוגיה שלמה, שמקיפה עשרות שירים, ביטויים, מחוות, תנועות יד, הצדעות, כינויים וסלנג שלם, באופן כזה שזה הפך כבר למאפיין בזהות של אוהדי הפועל כולם בעיני אותם מטומטמים ובעיני הציבור, יותר נכון - כתם שדבק בנו.
אם היה מדובר סתם באיזו פליטת פה חד פעמית - ניחא. לא בזה מדובר. ולכן גם מפליאה אותי ההיתממות של "אבא של רגב" כשאומר: "עד הדרבי, לא לקחתי ללב יותר מדי את השיר "שתהיה שואה למכבי" כי לא ייחסתי קשר ישיר לשואת היהודים אלא התייחסתי לזה כסתם שיר שקורה להשמדת אוהדי מכבי, שואה כמונח גנרי בעברית (שזה נחמד ברמה התיאורטית, מעשית נראה לי פחות טוב וגם לא ממש חוקי). אחרי השלט של אתמול, הבנתי שכנראה הייתי תמים...", כאילו, דהא, באמת?!
באותה מידה גם אין לי בעיה עם קריאות נאצה או קללות אישיות כלפי שימון מזרחי או גיא פניני (יש לי בעיה מאידך, רגשית מאוד, עם השיר "איפה אבא של רגב", עניין של רגישות, מה לעשות), אבל אם מופעי שנאה ושירי נאצה היו הופכים להיות חלק מהותי ועיקרי ברפרטואר העידוד שלנו, כפי שטרמינולוגיית השואה הפכה להיות - ייתכן שאז גם זה היה מפריע לי בהחלט.
יש כאן עניין של סטנדרטים, והומור שחור ציני מרכז תל-אביבי יכול לזעזע אדם מבחוץ.
אני מתנגד להומור הזה, אבל לא מזדזע ממנו - כנראה כי אני כבר רגיל....
אבל צריך להבדיל בין הדברים - ההתחכמות כאן הרי היא של אלה שמתייחסים באיזושהי נימה של רצינות לקריאות האלה. אני בעד שנדבר על הטרמינולוגיה הזו ואישית אני בעד להפסיק אותה. אבל ברגע שבנדם עושה את המניפולציה הזאתי של להתייחס להומור הזה ברצינות - הוא מייצר דמוניזציה של מי שקורא "שואה למכבי", כאילו היה רציני, ומבטל בכלל את היכולת לדון בדבר.
ושוב, אם אבירי הצדק של פורום שדים חושבים שעכשיו זה הזמן להחליט מה כן ומה לא - אז אני מציע קודם להרחיק שירים הרבה הרבה יותר פוגעניים כמו "איזה בן יש לאובארוב" או את השורה "גם כשמתחתנים פה הרצפה קורסת".