יובל כתב:
לא מפתיע המשפט שהוא אמר, "ב-20 הדקות שהובלנו 3:1 הבנתי שזו לא קבוצה שלי אלא קבוצה של גיא לוזון", תפס אנשים כל כך חזק. המשפט הזה שבר שיאי אירוניה. כי כמעט אין קבוצות ששייכות בלעדית למישהו, כמו שהקבוצה הזאת שייכת לגוטמן.
הוא מונה למנג'ר ב-10 בינואר. תשעה ימים אחר כך, גיא לוי פוטר והוא נשאר הדמות המקצועית היחידה במערכת שקיבלה אוטונומיה מקצועית מוחלטת. הוא העביר שני חלונות העברות כשיש לו 100% מהסמכות והאחריות. כל שחקן שהגיע בתקופה הזאת זה כי הוא רצה, וכל שחקן שעזב זה כי הוא רצה.
ההרכב שפתח נגד קריית שמונה ושיחק ב-20 הדקות שהוא דיבר עליהן:
הרוש - אוקיי, לא שחקן שלו.
ורטה - לא הוא הביא, אבל השאיר אותו על פני אבו-עביד, למשל.
סימיץ', דגני - שחקנים שהוא הביא.
שיימן - לא הוא הביא, אבל פעל אקטיבית להשאיר אותו גם בינואר (כבר היה בדרך החוצה) וגם בקיץ (היו דיבורים שיעזוב ובסוף האריך חוזה). ובכל מקרה הוא עלה לפני שיש, שזה עוד שחקן שהוא הביא.
גורובסוב, ניקוליץ', שובשיץ', עזרא, שוינפלד - שחקנים שהוא הביא.
אלטמן - לא הוא הביא. ידין שהחליף אותו בדקה ה-58 (נכלל ב-20 הדקות) - שחקן שהוא הביא.
בסה"כ בין 9 ל-10 (ורטה זו חצי ברירת מחדל) מתוך ה-12 ששיחקו ב-20 הדקות שבהן הוא ראה שזו לא קבוצה שלו, הם שחקנים שהוא בחר בהם אישית לאייש את ההרכב של הפועל, בתפקידים שהוא ייעד להם. 8 מהם הוא הביא למועדון.
ואחרי שהוא אימן את הקבוצה ממחצית העונה שעברה, תכנן את בניית הסגל לעונה הנוכחית עוד משלהי העונה הקודמת - ועשה זאת בתור מי שאמור לאמן את הסגל הזה, לקחת את אוסף השחקנים הזה ולהפוך אותו קבוצה, עשה איתם את ההכנה לעונה, נסע איתם למחנה אימונים של שבועיים שבהם כולם היו בתוך התחת של השני, העביר איתם מיוני עד ספטמבר מאות שעות אימונים, שיחות ותדריכים, אחרי כל זה, אחרי חודשים שהוא התנהל כמאמן על כל המשתמע מכך, הוא פתאום מחליט לעשות קאט על כל התהליך שהוא היה אמור לבצע בחודשים האלה כמאמן.
עכשיו, אם מאמן מפוטר או מתפטר, אז זה קורה ומחליפים אותו, אין מה לעשות מעבר לזה. אבל מה גוטמן עשה? הוא חובש את כובע המנהל המקצועי, ומודיע ככזה שהמאמן אלי גוטמן כבר לא מאמן את הפועל תל אביב (המאמן אלי גוטמן הודיע למנהל המקצועי אלי גוטמן שהוא מתפטר? או שאולי המנהל המקצועי אלי גוטמן הודיע למאמן אלי גוטמן שהוא מפוטר? אלה רמות האבסורד), והמנהל המקצועי אלי גוטמן ממנה במקומו את גיא לוזון כמאמן, על דעת עצמו. בלי להתחשב יותר מדי, אני מניח, בדעתו של כבירי, שבנה עליו כמאמן עוד מסוף העונה שעברה. ועכשיו, אם אלי גוטמן בעצמו איבד כל אמונה בעבודה שהוא עשה כמאמן ובתהליך שבו הוא נכשל בחודשים האחרונים, למה למישהו עדיין אמורה להיות אמונה בעבודה שהוא עושה כמנהל מקצועי? ואם כמנהל מקצועי הוא בנה קבוצה שכל כך לא מתאימה לו כמאמן, למה הוא נשאר כמנהל מקצועי אחרי כישלון כזה? מה שגוטמן עשה פה זה פארסה ברמות אבסורד שלא יכולות להיות, ואי אפשר פשוט להחליק אותו כאילו כלום לא קרה ובסך הכל החלפנו מאמן אחרי פתיחה לא טובה.
ומנהל מקצועי זה תפקיד הכי רגיש וקריטי שיש, זה גם תפקיד אמון וגם תפקיד מקצועי, אתה ממנה בן אדם שאתה סומך עליו אישית ומקצועית, ונותן לו סמכות מוחלטת פחות או יותר. בשורה התחתונה, אחרי שהוא עצמו החליט שהוא נכשל כמאמן (ורק כמאמן, כן? בתור מנהל מקצועי הוא הצלחה מסחררת. יפה שהוא יודע לעשות את ההפרדה הזאת בין הביצועים שלו כמאמן לבין הביצועים כמאמן מקצועי. מעניין אם הוא היה יכול באותה מידה להחליט שהוא עושה עבודת אימון טובה, פשוט הוא נכשל כמנהל מקצועי, בנה חרא סגל בשביל המאמן ולא נתן לו להצליח, והוא מתפטר כמנהל מקצועי ונשאר רק כמאמן), ואז ביצע את המהלך האגוצנטרי הזה בלי שום אכפתיות להשלכות על המועדון אלא רק מדאגה אישית עבורו, הוא לא יכול להישאר בתפקיד של המנהל המקצועי של הפועל, אין לזה שום ערך. כל יום שהוא נשאר בתפקיד הזה בהפועל הוא מיותר לחלוטין.
אגב, אני לא חושב שהעבודה שלו בבניית הסגל וקבלת ההחלטות היו קטסטרופה מוחלטת כמו שהמצב בטבלה והיכולת על המגרש מעידים. חלק היו החלטות סבירות, אפילו טובות לדעתי (נגיד סימיץ' ושובשיץ' נראים בסדר ברמה האינדיבידואלית ובקבוצה שרצה טוב הם היו נחשבים רכש מוצלח, אבל בקבוצה הזאת הם טיפה בים. לא עוזר בלם טוב אם שיש מבשל לאיגיבור ולא עוזר שובשיץ' אם אין לו למי למסור), חלק כן היו טעויות שזעקו לשמיים בזמן אמת ועכשיו אנחנו משלמים עליהן (מחסור מוחלט בשחקני התקפה שיתנו גולים, שזה הכישלון המרכזי שחרץ את דינה של הקבוצה לכישלון), יש גם כמה טעויות שנעשו אבל גם בדיעבד אי אפשר היה להעריך שהם יגרמו כל כך הרבה נזק (עזרא, שגוטמן רדף אחריו כאילו הוא מסי ולא שחקן סביר של 7 גולים ו-7 בישולים בעונה, אבל כרגע אנחנו לא מקבלים את השחקן הסביר מחיפה אלא קטסטרופה מוחלטת). למרות שהעבודה שלו לא התחברה לכלום אני לא יכול להגיד שהכל היה קטסטרופה מאלף עד תו. ולא חשבתי שגוטמן הוא אלוהים כמו הרבה אוהדים, אבל כן החזקתי ממנו איש מקצוע רציני עם הבנה סבירה בכדורגל ויכולות אימון טובות (בניגוד נגיד לבן-שמעון שלא סבלתי זמן קצר אחרי שהגיע). זה רק מראה בעיניי כמה הקונספט הזה של לקחת דמות, אפילו מוערכת, אפילו טובה, ולהפוך אותה לאלוהים של המועדון ולתת לה את כל האחריות וכל הסמכות, הוא קונספט לא בריא ולא מוצלח.
אני מסכים איתך כמעט על הכל, אבל מה האלטרנטיבה לקחת דמות ולעשות אותה אלוהים, ואיפה זה קורה אחרת?
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
