מתוך פוסט של אליעזר יערי בפייסבוק:
ציטוט:
אני מבקש לעדכן אתכם באירוע שבטוח לא שמעתם עליו ביוון או ביער השחור: השבוע הודיעו רשמית שקבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים הלכה לעולמה.
מתה. איננה. הסתלקה.
עם כל הצער שבדבר אני לא מצליח להיכנס למרה שחורה. העולם השתנה. יש היום בארץ 5-6 קבוצות שמנהלות את הכדורגל וכל השאר זה ליגה למקומות עבודה עם כל מיני קבוצות סימפטיות מקטמון ירושלים ועד לאום אל פאחם. יש שם גם נציגות לכפר סבא והרצליה, שעריים, מרמורק ורמת השרון, אבל רובן מוציאות עכשיו את נשימתן האחרונה. מגרשי הכדורגל שהיו פעם בפאתי העיר הם היום נדל"ן מועדף, והראשונה שמכרה את עצמה לדעת היתה הפועל ירושלים האהובה שלנו, שהמירה כבר מזמן את המגרש הביתי ואת כל זכרונותינו וחלומותינו הילדותיים למזומנים קצרי טווח, ומאז היא שקעה לאיטה עד שנפחה את נשמתה סופית.
נוסטלגיה לא מושכת אותי במיוחד, אני לא מכור לשירי הלל לפרימוס ולטלפון החוגה, להורה ממטרה ולקרן המגן. כל הדברים האלה נעלמו כי חלף זמנם, וכך גם נעלמה הפועל ירושלים. בעבר, כשהפועל הפסידה, העיתונים ביום ראשון כתבו "אבל בהסתדרות". במקרה שלנו ההסתדרות הלכה קודם, אחר כך הקבוצה.
הפועל ירושלים היא זיכרון ילדות נעים, אבל בעולם המסעיר והפתוח של היום אין משמעות לזיכרון של ירושלים קטנה, תמימה, ענייה, היא בסך הכל עוד מותג שעבר מן העולם, כמו ההסתדרות, כמו הפועל, ובקרוב כמו מפלגת העבודה. זהו, נגמר.
בקרוב אצלנו?