פורום השדים האדומים

סתם משהו שיצא לי לחשוב עליו לאחרונה לאור ריבוי הצעירים שיש לנו בקבוצה.
לדעתי ראוי בבניית קבוצה מאפס לחשוב על האלמנט החברתי בצורה משמעותית מאוד, במיוחד לאור האופי של הכדורגלן הישראלי.
האם בבניית הקבוצה שלנו שמים דגש רציני על האלמנט הזה?
ישנם כמה אלמנטים שיכולים להשפיע על זה, לא פעם שמענו את המשפט "יש איזון נכון בין ותיקים בעלי ניסיון לצעירים" האם זה באמת חשוב, האם צעיר שיושב על הספסל וכביכול מחכה להזדמנות שלו, יעדיף לא להדליף לעיתונאי כזה או אחר? זה קשור להיותו שחקן צעיר הרואה עצמו קשור עם המועדון לעוד מספר שנים או שמא לשחקן ותיק המסתובב שנים בכדורגל הישראלי עם קשרים ענפים עם עיתונאים דבר שכמובן לשחקן צעיר חסר.
האם זהות קפטן הקבוצה והמנהיגות שהוא מקרין בחדרי ההלבשה, משפיעה בסופו של יום על האחידות של הקבוצה במגרש?
האם שחקן שחוזר מאירופה לאחר שהגיע לשיא שלו מבחינת המוטיבציה ולא משנה עד כמה שחקן טוב הוא חוזר זה לא כישלון ידוע מראש?
האם יש שחקן מסוים שמתאים לקבוצה כמו הפועל תל אביב יותר מאשר שחקן אחר, לדוגמא אופי של שחקן שיותר יתחבר לאוהדים? למישהו היה ספק שהקהל שלנו לא באמת יצליח לאכול את האופי של ליאור אסולין לדוגמא. עם זאת, שחקן כמו גרשון (הבוגד) התאים מאוד לאופי של האוהדים שלנו, מה שאגב אבוקסיס לא.
עניין נוסף, אם אני זוכר נכון, להפועל פתח תקווה, היו בעבר ארבעה או חמישה זרים מאותה מדינה, האם שילוב של זרים ממדינה אחת, עדיף על מספר זרים ממדינות אחדות?
על כל שאלה ניתן לטעון טיעונים בעד וכנגד, אך האם מישהו בדק את זה? נותנים לזה דגש רציני בבניית הקבוצה? יכול להיות שעדיף פשוט לבנות תבנית קבועה של שחקנים ולנסות להביא את השחקן הכי טוב לאותה תבנית.
בסופו של יום הרי יכולה להיות קבוצה עם שחקנים גדולים מלאי אגו, אך מובן לכולם שחדר ההלבשה לא באמת יחזיק מים.
מכיוון שאין לי יותר מידי זמן לבחון באופן סטטיסטי הצלחה של קבוצות בכדורגל בכלל ובכדורגל הישראלי בפרט, מעניין אותי אם יש חומר או מישהו שכתב על זה פעם ובכלל לשמוע את דעתכם.

לי למשל ברור שה"קפטן" בחדר ההלבשה יהיה בדיר. אני חושב שזה היה אחד מהשיקולים כשהביאו אותו. הוא יכול לחבר את כלהשחקנים גם מתפקידו הנוכחי. כמו שעשה בעבר. הוא בוודאי גם יחנוך את הקפטן הרשמי לגבי התנהגותו ומנהיגותו.

אלו בהחלט דברים שראוי וחובה לחשוב עליהם, אבל מדובר במשתנים פסיכולוגיים ובהתגבשות שהיא כל כך תלויית סיטואציה וכל כך מקרית, שאין שום דרך לבחון אותם באופן מחקרי/מדעי. שחקן יכול להיות וותיק ומנוסה ועם אפס קשרים גלויים לעיתונאים (אנטבי למשל), ויכול להיות גם צעיר ורענן שרק מתרועע עם כל מיקרופון זמין (סרור בזמנו למשל).
כל עוד מדובר בחבר'ה טובים, מחוייבים ורציניים, אנשים איכותיים, ובסיס משותף רחב שיחבר וייגבש אותם, נתונים יבשים כמו גיל או ארץ מוצא כבר לא כ"כ רלוונטיים.
כמובן שבכל מה שקשור לצד המקצועי ועל ההכרחיות של צוות שיודע את העבודה אין צורך להרחיב.

אם כבר מדברים על מרקם חברתי.
אני באמת לא מבין איך הצוות אמור להתחבר לשחקנים באמצעות מתורגמנים כאלו ואחרים.
זה הזוי שהם אפילו לא יודעים לדבר אנגלית. כאילו, איך יתנהלו האימונים, שיחות אישיות דברים כאלה, זה הזוי.

העתיקו את המודל הספרדי מקרויף רק שכחו שגארסייה דיבר אנגלית ומנדיונדו-לא

את האמת, כמה פעמים נכנס לחדר של הבוס שלך ועשית איתו שיחה אישית?
מאמן כדורגל זה גם הפסיכולוג של השחקן?
ראבק הם שחקנים מקצוענים שמקבלים לא מעט כסף כדי שיתאמנו.
כדורגל זה שפה בינלאומית, לא צריך לדעת אנגלית כדי לדעת לשחק טוב ולבצע את ההוראות שהמאמן דורש ממך.
בשביל זה יש מתורגמן