http://www.haaretz.co.il//misc/iphone-a ... -1.2577218עירד צפריר
קובעים תוכניות לשישי
ההתעקשות על אבוטבול, חוסר הביטחון של ביטון, הקרדיט לצ'קול. כך הפכה הפועל תל אביב למועמדת בכירה לרדת ליגה. וגם: הסיפור מאחורי הקנס שספג המועדון מאופ"א
1. למי שטרם הפנים זאת עד השבת האחרונה, הפועל ת"א נמצאת במאבק נגד הירידה בפעם השלישית ב-11 העונות האחרונות. מקורב שמבין בביזנס טוען בפני כבר שלושה חודשים שהפועל יורדת, בערך מאז סדרת ההפסדים בסיבוב הראשון שהחלה בהפסד "ביתי" להפועל עכו 3-1 במושבה. הפועל, כזכור, הסכימה יחד עם מכבי ל"הקלה" בעונש - משחקים עם שער 5 סגור "הומתקו" בעונש חמור יותר עבורה: שלושה משחקי רדיוס, שבכולם גם הפסידה. שם התחיל אייל ברקוביץ' להבין איזו קבוצה יש לו ביד.
בקרב חלק מהאוהדים תהליך ההשלמה עם המאבק נגד הירידה החל בשבועות האחרונים, בעיקר לאחר העברתו של גילי ורמוט למכבי תל אביב. היום כבר כל הפרשנים והכתבים ידברו על כך – הפועל תל אביב הנוכחית היא אחת הקבוצות החלשות בתולדות המועדון ומועמדת בכירה לרדת ליגה.
צריך לזכור, במאבק הקודם של האדומים נגד הירידה אימן אותם אלי גוטמן (והוציא אותם מזה מוקדם מספיק) וב-2004-2005 היו שמעון גרשון ואסי דומב במרכז ההגנה, בשער עמד שביט אלימלך ובצד ימין שיחק ג'ון פנטסיל (הטוב, בניגוד לזה של 2012).
ב-2015 אין להפועל אף חוליה שהיא באנקר. נכון שאלי כהן לא בחר אף שחקן וקיבל בהנחתה מדודו דהאן את אמידו באלדה, דודו ביטון ומתן אוחיון, אבל מששת משחקיו עד כה על הקווים עושה רושם שהוא סובל משתי בעיות מרכזיות – הרכבים וחילופים תמוהים.
אחרי עזיבתו של ורמוט, השחקן היצירתי היחיד בקבוצה, עבר המאמן לסגנון משחק המבוסס על כדורים ארוכים והגבהות, כזה שמתאים יותר לחומר השחקנים שעומד לרשותו ומצריך יותר רוח לחימה מכישרון. לאור זאת, הגישה של שחקני הפועל תל אביב בעכו היתה מאכזבת במיוחד; שחקני היריבה הקדימו אותם לכל כדור, האדומים איפשרו ליריבה חמישה מצבים נייחים בחלק המגרש שלהם כבר ברבע השעה הראשונה, לא סיכנו כמעט את דודו גורש ונשארו במשחק הודות לשער שנפסל שלא בצדק על ידי אחד השופטים החלשים בליגה (והתחרות כידוע קשה), אורן סימיניאן. למרות היכולת המחפירה מול נועלת הטבלה, לא התבצע חילוף עד הדקה ה-70.
השריף עוד ניסה בסיום ללכת על כל הקופה עם ארבעה חלוצים, אבל זה רק פתח עוד יותר את העורף של הפועל, בדרך לשער בדקה ה-94 והכבוד המפוקפק – להיות זו שעכו ניצחה (שוב) לראשונה מזה שלושה חודשים, בפעם הראשונה העונה בביתה, ומשער ראשון העונה של יובל אבידור המידרדר.
לא מעט ביקורות יקבל השריף גם על האיש שהחטיא את הפנדל, ביטון. לאחר עזיבת ורמוט ופציעתו של לוקאס סאשה, נותרה הקבוצה ללא פנדליסט. שי אבוטבול כבר החטיא מספר פנדלים בעבר. כשהאיש שעדיין לא מצא את הרשת ביקש ממנו לקחת את האחריות, אבוטבול הסכים לפרגן. הפנדל המוחמץ והחטאות האימים של ביטון אמש (ובכלל במשחקים האחרונים), לבטח יפגעו עוד יותר בביטחון העצמי שלו.
זה מחזיר אותנו לאבוטבול. לאחר משחקו הראשון של השריף (ההפסד לכפר סבא בגביע), כתבתי כאן שהמבחן הגדול שלו יהיה לנטרל את מוקש אבוטבול, שהבלעדיות המוחלטת שלו על עמדת הקשר האחורי היא תעלומה בסדר גודל של יבשת אטלנטיס. במשחקו הראשון על הקווים שלח כהן את אבוטבול לספסל כבר במחצית לטובת משה אוחיון, שהצליח מאז, בשלוש הופעות בלבד (כולן כמחליף), לתרום יותר ממספר 18. ועדיין, אבוטבול שם בכל משחק - מסיים 90 דקות בהליכה מהירה. את יכולת המסירה המצוינת שלו מכירים כולם, אבל אף פרשן לא מציין שמבחינה הגנתית אבוטבול הוא הקשר האחורי העביר (יש שיגידו "אוויר") בליגה, עובדה שבולטת במיוחד על רקע היעדרותו הממושכת של סאשה הדינמי.
כשסאשה יחזור בפלייאוף התחתון (והפועל צריכה אותו בהקדם האפשרי), השריף יהיה חייב לשלב את הברזילאי ורייכרט יחד עם משה אוחיון בכדי ליצור מרכז שדה מעובה שיכול לספק לקבוצה את היתרון המקצועי הבודד שיש לה על פני יריבותיה לתחתית – קישור מרכזי מהיר ודינמי. אם גם אז לא יוכל המאמן לייעד לאבוטבול את התפקיד הראוי לו כרגע - מחליף בסביבות הדקה ה-70 – עליו לגשת למשרדים ולהזדכות על הכוכב שלו. אתה שריף או לא?
גם הקרדיט הנמשך לאברהם צ'קול, שחקן שכבר היה בשלב מסוים העונה מחוץ לסגל ועם שחרור ביד, תמוה מאוד בהתחשב בכך שליאור לוי ומוחמד אבו אל היג'א יושבים בצד. ללא אף חלוץ מהיר או סקורר בכושר, הפועל לא בהכרח תלויה בעצמה. יתרונה היחיד כרגע על הפועל פתח תקוה הוא בנקודות (ארבע יותר). פתח תקוה משחקת כדורגל טוב יותר. ואולי זו דווקא אדומה אחרת, הפועל חיפה, שתציל את האדומים מירידה שנייה בהיסטוריה. גם במקרה הזה, היתרון היחיד של התל אביבים על יואב כץ הוא הקהל, זה שהשאיר את הקבוצה במו גרונו ב-2005. לא בטוח שהפעם זה יספיק.
2. לפני שבועיים שוחחתי עם קולגה, אחד העיתונאים המסקרים את הפועל תל אביב וניזון בשנתיים וחצי האחרונות מחיים רמון. "תוקפים ומפרקים אותו יותר מדי", אמר לי, "אני לא חושב שרמון ניהל את הפועל בצורה טובה, אבל אם הוא שם ערבות אישית של כמה מיליוני שקלים זה כסף, זה סיכון". עניתי לקולגה שכשאינך מממש את הערבויות אף פעם ובעבור זה מוכר את כל הנכסים/הכנסות עתידיות שלך, אין פה באמת סיכון. סיכון אמיתי בערבויות לתקציב יהיה בעיקר בעונה הבאה. פשוט כי אין יותר אף נכס רציני למכור – לא ורמוט, לא עומר דמארי, לא אוראל דגני וגם לא בוריס קליימן.
בנקודה זו חייבים להזכיר את הידיעה המצוינת של עמית גולדשטיין בוואלה! בשבוע שעבר, לפיה השוער עבר לבית"ר ירושלים בהעברה חופשית על אף שהחזיק בחוזה בהפועל. עידו חג'ג' הודה בכתבה שבמשא ומתן דובר על חצי מיליון שקלים שלא יועברו בפועל אלא יקוזזו מהחוב של רמון לאלי טביב. רמון, כצפוי, הפיל את האשמה על חג'ג', שניהל אז את הקבוצה (הוא כמובן לא ידע מכלום) ואיים כהרגלו בתביעת דיבה אם יירמז שעסקת קליימן שימשה לקיזוז חובות.
את הסיפור על קליימן לא שמעתי לראשונה בוואלה! בכלל, טביב עדיין מקבל הכנסות ממנויים שהפועל תל אביב מוכרת לבנק דיסקונט, ובעל תפקיד במועדון אף הודה בפני לאחר עסקת ורמוט כי הוא חושש מכך שדמי ההעברה יתגלגלו כך שישמשו לקיזוז החוב של רמון (או שמא של הערב שלו לעסקה, מני ויצמן) לטביב.
כל זה מחזיר אותי להצהרותיו של רמון על עשרות מיליוני השקלים שגייס בעצמו ועל ההצלחה המקצועית והניהולית הכבירה שלו. ביום שישי נודע כי הפועל תל אביב נקנסה על ידי אופ"א ב-200 אלף יורו, קצת פחות ממיליון שקלים. את הקנס עליה לשלם עד ה-30 ביוני. הפועל נענשה על הפרת חוקי ה-break even במסגרת רפורמת ה-fairplay, אחרי שבשלוש השנים האחרונות הוציאה סכומי כסף גדולים בהרבה מאלו שהכניסה.
במה זה שונה ממכבי תל אביב או מכבי חיפה, שמוציאות גם כן סכומים גדולים יותר מאלו שהן מכניסות? שאת הפערים המדוברים סוגר בעל הבית באמצעות הון פרטי, ואילו רמון השתמש לשם כך בהלוואות, מה שעל פי החוקים של אופ"א שקול להוצאות. למעשה, על ידי לקיחת הלוואות בעלים מ"סנטה קלאוס" חג'ג' ודומיו, הלוואות מהבנקים ומקדמות שניתנו מהטוטו, צ'רלטון, לאן וחברת האבטחה, גייס רמון "הכנסות" שהגדילו את הגירעון העתידי ויצרו, לפי מדד אופ"א, פער של מיליוני יורו בין ההכנסות להוצאות. זה לא רק ניהול שערורייתי של מועדון, אלא גם של ההתאחדות ובקרת התקציבים שאיפשרו את החגיגה שהתנהלה, כמיטב מסורת כלכלת החוב, בכסף שלא באמת קיים.
הפועל גם היתה עלולה להיות מורחקת לכמה שנים מהמפעלים האירופיים בזכות "גיוס" הכספים המופלא של רמון, אבל עוה"ד ניר ענבר, בעבר מנכ"ל המועדון ובעל תואר מאסטרס מטעם פיפ"א, ניצל את קשריו כדי להגיע להסדר שימנע הרחקה ויסתפק בקנס.
אבל חשוב מכל, בשורה התחתונה - הפסיקה של אופ"א חושפת כי בהפועל תל אביב לא הושקע הון פרטי כלל וכלל, וכי התקציבים הגבוהים שהעמידה הקנו לה יתרון לא חוקי על יריבותיה. לא שזה באמת עזר לה להשיג יתרון מקצועי כלשהו. כעת, אם לא יימצא רוכש עד הקיץ הקרוב, אפשר לומר שרמון הוביל את המועדון למצב שבו הוא חייב ללכת לפירוק. אחרת קשה לראות כיצד יהיה מסוגל להתמודד בכבוד בליגת העל בעונה הבאה, במידה שזו בכלל יהיה שם.
לפחות באספקט אחד רמון באמת יכול לספק אקסקלוסיביות: הפועל תל אביב, האל סיטי, פנאתינייקוס ורוך צ'ורז'וב - זהו מועדון החברות המפוקפק של מפירות חוקי ה-fairplay של אופ"א בשלוש העונות האחרונות. ממש הגשמת חזונו הניהולי של רמון: מייצגים את הפועל וגם את ישראל.